17.2.18

ועדת השמה / ועדת שילוב - מהן?


מערכת החינוך בתקופה זו של השנה נמצאת בעיצומה; התלמידים כבר הסתגלו לכיתותיהם, המורים כבר מכירים את התלמידים; חוזקותיהם וחולשותיהם, ובישיבות הצוות החינוכי עולות שאלות לגבי תלמידים המגלים קושי בלמודים, בהתנהגות או בתחום החברתי.

ההורים גם כן קבלו מידע על ילדיהם ביום ההורים מהמחנכים וממורים מקצועיים, ויש להם גם את ההתרשמות האישית שלהם מתפקודו של ילדם בתחום הלימודי.

בימים אלו נערכים מוסדות החינוך לקראת שנת הלמודים הבאה על פי נתונים שנאספים השנה, מבחינת עזרה לימודית או רגשית לה זקוק הילד ו/או מציאת מסגרת למודים מתאימה עבורו. בחודשים אלו ינואר – מאי נערכות ועדות שילוב וועדות השמה, בהן מוצג פרופיל התלמיד (על ידי מימצאי אבחון פסיכולוגי או אבחון פסיכודידקטי), ונקבעת זכאותו לקבל שעות סיוע בבית הספר בשנה הבאה.

וועדות שילוב הן ועדות רשמיות, שקודם לקביעתם נאספו נתונים לגבי התלמיד/ה ומצבו נבדק על ידי אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי. בועדה משתתפים נציגים מהרשות המקומית – מחלקת חינוך, מהשרות הפסיכולוגי (בדרך כלל פסיכולוג חינוכי שאבחון את הילד/ה), מהצוות החינוכי בבית ספר (מחנכת, מנהל בית ספר) ונציג ממתי"א (מרכז תמיכה אזורי ישובי לתלמידים). בועדה שומעים דיווח מנציג בית הספר המכיר את התלמיד/ה. הפסיכולוג החינוכי מדווח על מימצאי אבחון פסיכולוגי או אבחון פסיכודידקטי, וההמלצות הניגזרות ממנו. ניתנת להורים אפשרות לומר את דבריהם, לשאול שאלות ולהציג את עמדתם. לאחר הועדה נקבע האם התלמיד/ה זכאי לשעות שילוב בבית ספר; כלומר עזרה ממורה להוראה מתקנת. הזכאות נשמרת לשלוש שנים. להורים יש זכות לערער על החלטת הועדה.

ועדת השמה זוהי ועדה רשמית, אליה מוזמנים הורי התלמיד/ה, לאחר שנעשו עמם שיחות עם הצוות החינוכי והכנה עם פסיכולוג חינוכי בדבר מצבו של ילדם. בועדה משתתפים גם כן נציגים מהצוות החינוכי (מנהל, יועצת, מחנכת), הרשות המקומית, השרות הפסיכולוגי (פסיכולוג חינוכי), מפקחת בית ספר של החינוך הרגיל והחינוך המיוחד, נציג ההורים מארגון ההורים, ההורים עצמם ובהתאם למקרה יצטרף גם רופא ו/או עו"ס. בועדה מציג הצוות החינוכי נתונים לגבי תפקודו של התלמיד. הפסיכולוג החינוכי מציג את מימצאי אבחון פסיכולוגי או אבחון פסיכודידקטי, ונקבעת החלטה האם התלמיד זכאי לחינוך מיוחד (כתה קטנה בבית ספר רגיל או בית ספר לחינוך מיוחד). קביעת המסגרת הספציפית (באיזה בית ספר או גן ילמד התלמיד/ה) נעשית על ידי ועדת שיבוץ בשלב יותר מאוחר, ובה ההורים לא משתתפים. הורים יכולים לערער גם על החלטת ועדת השמה. כיום ילד/ה לא נכנס למסגרת חינוכית בכפיה; הנטיה היא להתחשב ברצון ההורים.

הצוות החינוכי מיידע בדרך כלל את ההורים לגבי קשיי ילדיהם, ומנסים ליישם פתרונות על מנת לעזור לילד/ה. הורים המתלבטים לגבי מצבו של ילדם ו/או מעוניינים לקבל עזרה עבורו יכולים לפנות ביוזמתם לאבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי לברר על מצבו. אבחון כאלה (אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי) מוכרים ברשויות ובמשרד החינוך ובלבד שנעשו על ידי גורם מוסמך כמו: פסיכולוג חינוכי מומחה.

מקורות נוספים




6.2.18

בית ספר לחינוך מיוחד לליקויי למידה



לפני כשבועיים השתתפתי ביום פתוח שהתקיים בבית ספר לחינוך מיוחד 'בית אקשטיין' בכפר מלל. הורים רבים, שהגיעו אלי לערוך אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי לילדם, ציפו שיתקבל למסגרת למודים זו. הגעתי למקום על מנת להכיר את בית הספר מקרוב.


'בית אקשטיין' – שרותי חינוך בע"מ הינה למעשה רשת בתי ספר לחינוך מיוחד בבעלות פרטית, כשלכל מוסד יש את תחום ההתמחות שלו: בית הספר בכפר מלל מתמחה  בלקויות למידה, בראשל"צ - בקשיי תקשורת וכד'.

מדובר בבית ספר מוכר שאינו רשמי – בית הספר מוכר במשרד החינוך, ופועל על פי תכתיביו, כאשר לרשות המקומית, אליו שייך בית הספר, יש סמכות לאשר את קבלת התלמידים למסגרת זו.

להלן כמה מאפיינים ייחודיים לבית ספר לחינוך מיוחד אקשטיין ללקויות למידה בכפר מלל:

  •       בית הספר מיועד למי שעבר אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי או אבחון לקויי למידה, ואותרו בו לקויות למידה. בית הספר אינו מיועד לילדים שעברו אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי או אבחון לקויי למידה, ולהם בעיות התנהגותיות או נפשיות.
  •      מתקבלים תלמידים שעברו ועדת השמה ואושר להם קוד 58 – לקויות למידה, על סמך אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי שעברו.
  •      מדובר בכיתות קטנות, המאוכלסות בין 12 ל – 14 תלמידים.
  •      הלמודים מתקיימים 5 ימים בשבוע, במספר שעות מועט יחסית בכל יום (עד הצהרים), כאשר יש הפסקה בין כל שעור שאורכו 45 דקות.
  •         בית הספר מוכר במשרד החינוך ופועל על פי הנחיותיו. בחטיבה נלמדים מקצועות הבסיס ובתיכון מתמקדים רק במקצועות לבחינות הבגרות.
  •           הצוות החינוכי טיפולי מורחב וכולל עו"ס, ואנשי טפול בביליותרפיה פסיכודרמה ופוטותרפיה (טפול בוידאו).
  •        החומר הלימודי מפורק ומתווך תוך שימוש באמצעים כמו: מצגות, משחקים, עבודה בקבוצות ועוד.
  •           ניתנות התאמות בדרכי ההיבחנות על פי אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי שעבר/ה התלמיד/ה.
  •       לכל תלמיד נעשית מדידת איכות חיים בהיכנסו לבית הספר (ע"י שאלונים שממלאים התלמיד והצוות והחינוכי), ועל פיהם נבנית תוכנית התערבות במהלך השנה. דרך זו מאפשרת להשוות לאורך זמן את התקדמותו של אותו תלמיד לנקודת ההתחלה, ולהפיק מסקנות לגבי ההמשך.
  •           בית הספר משלב לימודי אומנויות: מוסיקה, תיאטרון, אומנות פלסטית וספורט כבר משנות החטיבה.
  •           לכל תלמיד מוקצה שעות טפול רגשי במסלולי חובה ורשות: שעות תרפיה כיתתית שהן חובה. למקרים מיוחדים – מתקיימים מפגשי טפול בסטודיו פתוח ולעיתים שעות טפול פרטניות. צרכיו של התלמיד לתמיכה רגשית נלמדים גם מתוך נתונים של אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי או אבחון לקויי למידה.
  •      בית הספר מתוקשב חלקית
  •      נעשית הכנה קולקטיבית לגיוס לצה"ל, וכל השכבה מגיעה עם הצוות החינוכי לבקו"ם לאחר הדרכה שניתנה להם.

שמחתי להכיר את מסגרת הלמודים המיוחדת הזו, להיפגש עם המנהל יונתן ועם תלמידים מוכשרים ומוסיקליים שהינעימו את שהותנו במקום בנגינה ובשירה.

בתי ספר דומים למתכונת זו באזור המרכז הם: 'הבית של תמר' ו'שפרירים'.

אני ממליצה לכל מי שהוצע לו מסגרת של בית ספר לחינוך מיוחד, ולאחר שמימצאי אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי או אבחון לקויי למידה אישרו לו המלצה זו, שיגיע לבקור ויתרשם באופן אישי.

בהצלחה!!!
·        
·      
·      

25.12.17

אבחון לפסיכומטרי


חיילים וחיילות, משוחררי צבא ובוגרים בכלל נמצאים כיום בתקופת מעבר לקראת בניית חייהם בעתיד. מטרתם להגשים את מטרותיהם ושאיפותיהם או ליצור כאלה.


הבוחרים במסלול האקדמי, יצטרכו לעבור את השלבים הידועים של קבלה ללמודים גבוהים, ובינהם לא ניתן לפסוח על הבחינה הפסיכומטרית, המאיימת בדרך כלל על מי שצריך לעבור אותה. 


מדובר בבחינה של כמה שעות הכוללת נושאים בעברית, אנגלית ומתמטיקה, ובנויה משאלות, שלחלק ניתן ללמוד ולהתכונן, אבל תמיד יהיו מלים או תחומים שלא ידעתם עליהם מראש.


המימד המכריע לעבור את הבחינה הפסיכומטרית או בחינת אמי"ר (דרוג לרמות באנגלית) הוא כמובן הזמן; על מנת לענות נכון על כל כך הרבה שאלות בזמן נתון צריך רכוז רב, קליטה טובה, מיומנויות תקינות בקריאה, הבנת הנקרא, חישוב ושליטה טובה בשפה האנגלית.  המיומנות האחרונה – שליטה באנגלית - נדרשת בבחינת אמי"ר.


היכולות והמיומנויות הללו יכולים להיות לעיתים למכשול למי שאובחן בעבר כלקוי למידה ו/או עם הפרעת קשב ורכוז. לאוכלוסיה זו ניתנת האפשרות להגיש בקשה למרכז הפסיכומטרי על מנת לבדוק זכאותם להתאמות/ הקלות בדרכי הבחינה הפסיכומטרית ו/או בחינת אמי"ר.


למי כדאי להגיש בקשה לצורך קבלת התאמות / הקלות בבחינה הפסיכומטרית / בחינת אמי"ר?

  • ·         תלמידים שאובחנו בעבר עם ליקויי למידה ו/או הפרעת קשב ורכוז.

  • ·         תלמידים שלמדו במסגרות חינוך מיוחד כמו: כתה קטנה לליקויי למידה, כתה מקדמת וכד'.

  • ·         תלמידים שקבלו עזרה בהוראה מתקנת במסגרת שעות שילוב בבית הספר או באופן פרטי במשך תקופה ממושכת.

  • ·         תלמידים שקבלו בגיל הגן ו/או בילדות טפולים פרא רפואיים בריפוי בעיסוק, ריפוי בדבור וכד'.

  • ·         תלמידים שעברו אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי או אבחון ליקוי למידה ו/או אבחון הפרעת קשב ורכוז ואותרו על פי המימצאים כסובלים מדיסלקציה (לקות שפתית), דיסגראפיה (לקות בכתיבה), דיסקלקוליה (לקות בחשבון) ו/או הפרעת קשב ורכוז.

·         תלמידים שקבלו התאמות משמעותיות בבחינות הבגרות כמו: בחינות בעל פה, בחינות מותאמות, הארכת זמן חריגה (מעל 25%) ועוד.


כיצד ניתן להגביר הסיכויים לאישור התאמות / הקלות בבחינה הפסיכומטרית ו/או בחינת אמי"ר?

·         פנה למומחה בתחום, פסיכולוג חינוכי מומחה ומדריך, מיומן, מקצועי, ויודע להדריך ולכוון אותך בבניית תיק מסמכים רלבנטי ומסייע בנוסף לדו"ח אבחון פסיכודידקטי או אבחון לפסיכומטרי או אבחון לבחינת אמי"ר.

·         ערוך אבחון פסיכודידקטי מחודש או אבחון לפסיכומטרי או אבחון לבחינת אמי"ר אם עברו חמש שנים או יותר ממועד אבחון פסיכודידקטי האחרון, שעברת, או שהאבחון נעשה לפני גיל 16 שנים.

·         חשוב שדו"ח אבחון פסיכודידקטי או אבחון לפסיכומטרי או אבחון לבחינת אמי"ר - יכלול את כל הסעיפים הנדרשים לבחינה הפסיכומטרית ו/או לבחינת אמי"ר, כפי דרישות המרכז הפסיכומטרי.

·         יש לצרף שאלון לפסיכומטרי למאבחן אותו ימלא המאבחן שערך את אבחון פסיכודידקטי או אבחון לפסיכומטרי או אבחון לבחינת אמי"ר.

·         בנוסף, לדו"ח אבחון פסיכודידקטי או אבחון לפסיכומטרי או אבחון לבחינת אמי"ר - ימלא הנבחן אף הוא את השאלון המיועד לו, ויבטא את קשייו בתשובות לשאלות המוצגות בשאלון. כך למשל כאשר יש לקוי למידה בכתיבה או דיסגראפיה, והנבחן מעוניין לכתוב על מחשב, חשב שהשאלון יביע את הקושי הזה בכתב יד לא קריא ו/או לא מאורגן, ניסוח חלקי ו/או ריבוי שגיאות כתיב.

·         צרפו גם תעודת בגרות או ציוני תעודת בגרות.

·         יש לצרף תיעוד על הקשיים מתעודות בית ספר יסודי, חטיבה ו תיכון, המתבטאים בהישגים נמוכים ו/או הערות או הערכות תואמות. כך למשל, מי שמתלונן על קושי בחישוב, יביא עדות לקושי בהישגים נמוכים במתמטיקה לצד הערות או הערכות המורה על קשיים בתחום (למשל: מתקשה בחישובים, בבעיות מילוליות וכדומה).

·         יש לצרף אשורים ממורים מהם קבלת סיוע בהוראה מתקנת ו/או שעות שילוב בבית ספר הרלבנטיים לקשיים, בגינם את/ה מגישים את הבקשה.

·         המאובחנים עם הפרעת קשב ורכוז מתבקשים להביא הערכה רפואית עדכנית משלוש השנים האחרונות המעידה על קשיי קשב ורכוז קיימים ומתעדת לפחות שני תפקודי חיים שנפגעו כתוצאה מקשיים אלו כמו: איטיות רבה, קשיי התארגנות, נשירה מבית ספר ו/או ממקומות עבודה וכדומה.

12.2.18 – הוא המועד האחרון להגשת דו"ח אבחון לפסיכומטרי או אבחון פסיכודידקטי לקבלת התאמות / הקלות לבחינה הפסיכומטרית  או לבחינת אמי"ר לניגשים למועד במרץ אפריל 2018 .

תהליך הכנת תיק המסמכים ועריכת אבחון פסיכודידקטי או אבחון לפסיכומטרי או אבחון לבחינת אמי"ר לוקח זמן, במיוחד בתקופה כל כך עמוסה. לכן, הזדרזו לקבוע מועד לעריכת אבחון פסיכודידקטי או אבחון לפסיכומטרי.


                                                      בהצלחה!!!!

קרא עוד:



9.12.17

תוכנית עדכנית לתלמידים ליקויי למידה


בשנת הלמודים הנוכחית תשע"ח מיושם בבתי הספר בכ – 15 ישובים פרויקט חדש הנקרא "מלקות ללמידה". מדובר למעשה בשעות סיוע הניתנות בבתי הספר על ידי מורים להוראה מתקנת לתלמידים ליקויי למידה, שעברו אבחון פסיכודידקטי או אבחון ליקויי למידה, והוגדרו כליקויי למידה. 

עוד לפני הפנייתו של התלמיד/ה לאבחון פסיכודידקטי או אבחון ליקויי למידה - יודרך הצוות החינוכי להכיר את הקושי של תלמידים ליקויי למידה, יזהה את הכוחות שלהם, ויאתר מענים חלופיים לדרך הלמידה בעזרת כלים ואסטרטגיות למידה שיסייעו לתלמידים להתמודד עם הקושי שליקויי למידה יוצרים עבורם. 

הפרויקט נבנה ופותח בהתאמה למודל התגובה להתערבות RTI RESPONSE TO INTERVENTION

מדובר במודל להתערבות מערכתית מניעתית לתלמידים ליקויי למידה, הכולל שלושה שלבים מודולריים. מטרתו לספק תמיכה יעילה, מיידית ומותאמת לצרכי התלמידים, המגלים קשיים לימודיים, ונשענת על התקדמותם.

ברמה הראשונית: מדובר בתוכנית מניעה, המיושמת לכלל התלמידים (ליקויי למידה ושאינם ליקויי למידה) על ידי מורים המלמדים בכתה.

ברמה השניונית – מדובר בקידום תלמידים שההוראה בכתה לא נתנה להם מענה מספק. מיקוד במיומנויות ספציפיות ואסטרטגיות, שנותנות מענה לצרכי למידה של כל תלמיד.

ברמה השלישונית: תינתן עזרה פרטנית לתלמידים מתקשים, שלא ניתרמו מהעזרה שניתנה ברמה הראשונית והשניונית.

הפרוייקט המופעל השנה: מלקות ללמידה כולל התערבות בכל שלושת הרמות המפורטות לעיל. תלמידים, שההתערבות החינוכית בכתה לא סייעה, יעברו הערכות מעמיקות יותר כמו: אבחון פסיכודידקטי, אבחון לקויות למידה או אבחון פסיכולוגי – ותבנה עבורם תוכנית תואמת לצרכיהם.

הערכות התלמידים מתקיימות בכל שלב לפני העברת התוכנית ואחריה, כאשר עומק והיקף המבדק או האבחון עולים ככל שרמת ההתערבות גבוהה יותר. ברמה הראשונית יועבר מבדק כיתתי על ידי מורי הכתה. ברמה השלישונית יערך אבחון פסיכודידקטי מקיף או אבחון פסיכולוגי או אבחון ליקויי למידה מקיף על ידי פסיכולוג חינוכי.

ידוע כי תלמידים ליקויי למידה נמצאים ברמת סיכון גבוהה למיגוון בעיות פסיכוסוציאליות הכוללות בין השאר דכאון, הפרעת חרדה, שימוש בסמים, נשירה מבית ספר ועוד. הנחת הגישה היא כי תמיכה ומעקב שיטתי הניתנים בשלב מוקדם ומותאמים לצרכי התלמידים ימנעו חוויית כישלון ותחושת חוסר מסוגלות וירחיקו תלמידים ליקויי למידה ממעגל הסיכון.

הורים יקרים כדאי שתהיו מודעים לשעות הסיוע המגיעות לילדיכם, במיוחד אם עבר אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי או אבחון ליקויי למידה, ופנו לצוות החינוכי להתייעץ מהי הדרך הטובה ביותר לעזור כאשר ילדיכם מתקשה בלמודים.

4.12.17

שילוב החריג במשפחה ובחברה


מוסא ברלין יצא לאחרונה במופע עם בני משפחתו, בו הוא לא רק מביא מנגינתו ולהיטיו, אלא גם מציג את בני משפחתו המתלווים אליו בנגינה ושירה, ויחד מספרים את הספור המשפחתי המיוחד שלהם.

שניים מילדיו: נוגה ואלחנן הם ילדים מאומצים עם תסמונת דאון.

במופע מובא התהליך שעברה המשפחה, ובמיוחד אם המשפחה, עד לקליטתם של הילדים ואימוצם.
למעשה, פנתה לאם עובדת סוציאלית, ושאלה אם תסכים לאמץ תינוקת עם תסמונת דאון, שננטשה בבית החולים. האם סירבה להצעה, אולם הבטיחה לעזור לחפש משפחה מתאימה בישוב בו התגוררה. 
בעודה עוברת בין המשפחות, שנראו לה מתאימות, ומנסה לשכנע אותן בחסד המעשה, אך ללא הצלחה, החליטה כי היא, בעלה ובני משפחתה – יקחו על עצמם את הפרויקט. 


ראה זה פלא, התינוקת שאובחנה על ידי הרופאים כחירשת ואילמת, החלה להגיב לאותות האור והעולם, כתגובה לאהבה והטפול המסור בה על ידי המשפחה המאמצת. התינוקת התפתחה יפה והחלה לשמוע...מסתבר כי היא אטמה עצמה לרעשים הצורמים והאורות הבלתי נגמרים בבית החולים ולהעדר מגע פיזי אנושי...


חשבתי כי רעיון השילוב במופע וחשיפת ספור המשפחה לאחרים על מנת לעורר 'תאבון' למעשי חסד מעין אלו, הינו מרגש ויפה מעין כמותו. המקרה הפרטי הזה הינו ראי למאמצים הנעשים במערכת החינוך, הצבא ותנועות הנוער לשלב ילדים ממסגרות של החינוך המיוחד בעולם החברתי מסביבנו ולחנך לערכים של עזרה לזולת.




בהמשך, אימצה המשפחה גם את אלחנן, שננטש באותו בית חולים ובאותו חדר, בו שכבה נוגה קודם לכן.
בהיותם משפחה מוסיקלית שרה ומזמרת, משלב המופע באופן ספונטני את הילדים עם תסמונת דאון יחד עם קטעי נגינה ושירה עם מוסא ברלין וילדיו המנגנים.




מסתבר שכמו בכל דבר וענין במדינתנו הדעות חלוקות. כשיצאתי מהאולם שמעתי קולות בקורת על ניצול הילדים עם תסמונת דאון, שאינם מבינים עד הסוף, את משמעות הצגתם כלפי אחרים, והוצגו בחלק מהזמן בצורה לא ראויה.


נראה לי שלא כך היתה כוונת המשורר....


קישורים נוספים