18.4.17

אבחון לפסיכומטרי – באלו מקרים כדאי לערוך אבחון?


מהניסיון שנצבר במכוננו לאורך השנים, כדאי לדעת כי המרכז הפסיכומטרי לאבחון והערכה מאשר התאמות לבחינה הפסיכומטרית במקרים בהם אותרו ליקויי למידה ו/או קשי קשב ורכוז משמעותיים ולאחר תהליך של אבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה או אבחון לפסיכומטרי. 

כעקרון ההקלות בבחינה הפסיכומטרית לא נועדו לסובלים מקשיים רגשיים, נפשיים או בריאותיים. אולם, ישנם מקרים בהם עולים נימוקים מתוך מסמכים רפואיים (בד"כ פסיכיאטר) המעידים, כי המצב הנפשי/רגשי של הנבדק או התרופות שהוא נוטל, עשויים להשפיע על התפקוד בבחינה הפסיכומטרית או על תפקודו הלימודי. במקרים כאלה, יש להציג למרכז הפסיכומטרי מסמכים רפואיים רלבנטיים, בנוסף לאבחון פסיכודידקטי או אבחון לפסיכומטרי.

באופן דומה, הסובלים ממחלה רפואית כרונית כלשהי, על אף שההקלות בבחינה הפסיכומטרית נועדו לסובלים מליקויי למידה ו/או קשיי קשב ורכוז משמעותיים, הם יכולים להציג, בנוסף לאבחון לפסיכומטרי או אבחון פסיכודידקטי, מסמכים רפואיים המעידים, כי מחלתם ו/או התרופות שהם נוטלים, יכולים להשפיע על תפקודם בבחינה הפסיכומטרית בפרט ו/או על תפקודם הלימודי בכלל. כך למשל, מחלות כמו סכרת וקרון, הדורשים במקרים מסויימים טפול רפואי מיידי ואינטנסיבי גם בזמן בחינות ולמודים (למשל, בדיקה והזרקה של אינסולין), יציגו אישור מהרופא המטפל שמצבם הרפואי דורש זמן נוסף בבחינה או בזמן למודים על מנת לטפל בעצמם ובמחלתם. דוגמא נוספת, הסובלים מבעיות אורטופדיות מסויימות, זקוקים לריהוט מותאם לבעייתם על מנת שיוכלו להיבחן או ללמוד. לשם כך יש צורך להציג אישור רפואי עדכני (בנוסף לאבחון לפסיכומטרי או אבחון פסיכודידקטי)המסביר את הקשר ההגיוני בין הבעיה הרפואית לצורך בהקלה זו או אחרת בזמן בחינה או למודים.

בין הפונים לצורך אבחון לפסיכומטרי ישנם המדווחים על הרגשת לחץ בבחינות, חרדת בחינות או חרדה כללית - המעכבת את הצלחתם. ישנם כאלו שיש להם קושי בניהול זמן או התארגנות לא יעילה בהכנה למבחן – מה שמתבטא בסופו של דבר בקושי להספיק ולענות על רב שאלות הבחינה הפסיכומטרית. במקרים אלו, ועל פי מימצאי אבחון פסיכודידקטי יש לפנות לטפול פסיכולוגי בבעיה (כמו במקרה של חרדת בחינות) ו/או לקבל כלים להתארגנות נכונה בבחינה (כמקרה של קשיי התארגנות וניהול זמן) ממורה להוראה מתקנת או מכון המלמד קורסים לבחינה הפסיכומטרית.

במקרה ועברת את כל התהליך של הגשת בקשה לקבלת התאמות לבחינה הפסיכומטרית; השלמת אבחון פסיכודידקטי, והצגת את כל המסמכים הרלבנטיים כמו: אבחונים פסיכודידקטיים קודמים, אבחון לקויי למידה, ציוני תעודת בגרות, תעודות או מסמכים המעידים על הקושי – וקבלת תשובה שלילית לבקשתך מהמרכז הפסיכומטרי (כלומר לא אושרו לך הקלות בבחינה הפסיכומטרית) – משמע, שהליקויים שהוצגו ב: אבחון פסיכודידקטי או אבחון לקויות למידה או אבחון לפסיכומטרי – אינם פוגעים ישירות בתפקודכם בבחינה או שלא ניתן לעקוף את התפקוד הלקוי היות והוא נמדד בבחינה. כך למשל, לא ניתנות התאמות בבחינה למי שיש לו ליקויים משמעותיים בזכרון, היות ויש חשיבות רבה לזכרון בבחינה הפסיכומטרית.


בהצלחה!!!

קישורים רלבנטיים נוספים:





8.4.17

נפגעי פגיעה מינית – יש למי לפנות!


בשבוע שעבר ביקרתי במסגרת התוכנית ללימודי פסיכולוגיה משפטית, במרכז לין – מרכז הגנה לילדים ולנוער הממוקם במתחם בי"ח 'תל השומר'. הגעתי בקבוצה עם עוד פסיכולוגים מומחים מתחומים שונים: פסיכולוג חינוכי, פסיכולוג קליני, פסיכולוג התפתחותי ועוד.

למקום זה מגיעים ילדים בגילאים 3-18 שנים שנפגעו מינית על ידי ילדים או מבוגרים, וכן ילדים בגילאים אלו שנפגעו פיזית על ידי מבוגר האחראי עליהם (המרכז אינו מטפל בילדים שנפגעו פיזית ע"י ילדים אחרים). המרכז משרת גם ילדים פוגעים מינית עד גיל 12 שנים.

הכניסה לחלל המרכזי מרוהט בצורה המשרה אוירה חמימה ומכילה. ממנו נכנסים לפרוזדור שלכל אורכו תלויים פרפרים ופרחים מקושטים, אותם ציירו הילדים ששהו במקום. החדרים בו משמשים לשיחות עם הילדים ומלוויהם ולצורך בדיקות שונות. בחצר יש מתקני משחקים.

צוות מיוחד, שעבר הכשרה תואמת למקרים מסוג זה, מלווה את הילדים המגיעים אליו. בינהם: עובדת סוציאלית, חוקרת נוער, רופא, אם בית ועוד. המודל הועתק ממרכזים הקיימים בארה"ב, אלא ששם נכללים בצוות המטפל גם פסיכולוג ילדים.

מטרת המרכז היא לתת לגיטימציה לאירוע הטראומתי שהתרחש, לאתר סימנים והוכחות לפגיעה, שישמשו בהמשך בהליך המשפטי נגד הפוגע/ת, ולהעניק סיוע ראשוני תואם לילד (רפואי, ראשוני כמו: אוכל לילד רעב וכד'). ההגעה למרכז מונעת טראומה נוספת לקטין ולמשפחתו, מקצרת את תהליכי החקירה ומיעלת את תהליכי קבלת ההחלטות בעניינו של הקטין.

רופא שבהכשרתו הוא כירורג ילדים מגיע לערוך בדיקה רפואית פורנזית (משפטית) רק לאחר חקירת חוקר נוער וצו משטרתי. הבדיקות כוללות הסתכלות ותיעוד בלבד, והן לא פולשניות ולא מכאיבות. לשם כך נעזרים במכשיר הנקרא קולפוסקופ, המחובר למחשב, וכך ניתן להגדיל את התמונות שצולמו בגוף הנפגע, ולהתרשם טוב יותר ממקום הפגיעה ומחומרתה. נציין כי חשוב לערוך בדיקות אלו סמוך עד כמה שאפשר למועד האירוע הטראומתי, משום שלאחר 72 שעות, הסיכוי לאתר מימצאים נמוך מאד.

הסיכוי לשיקום נפגע/ת מינית קשור מאד בתגובת הסביבה והקרובים; כאשר הסביבה תומכת ומאמינה בילד/ה, סיכויי הריפוי גבוהים יותר, ולהפך.

הגילוי הודאי לפגיעה מינית הוא על ידי דיווח הנפגע/ת. ניתן להעלות סבירות לפגיעה מינית ממימצאים העולים מתוך אבחון פסיכולוגי, אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכודיאגנוסטי. ציורי ילדים, למשל, המהווים חלק מאבחונים אלו (אבחון פסיכודיאגנוסטי, אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי) יכולים להכיל מידע המעיד על פגיעה מינית שעבר הילד/ה.

המרכז פתוח בימים א' – ה' בשעות 9:00 – 16:00. השרות ניתן ללא תשלום.
טלפון: 03-5353590, פקס: 03-5353591.

פרט למרכז לין קיימים בארץ עוד 5 מרכזים בינהם בחיפה, ירושלים, נצרת (למגזר הערבי), אשקלון, ועתידים להיפתח עוד 2 מרכזים.

קרא עוד:




27.3.17

איך לגייס את כוח הרצון ולהתמיד?


לו היתה חברת סטארטאפ מייצרת 'אבקת קסמים' או מפיצה מדבקות מיוחדות, שיכולות להחדיר  לנו מוטיבציה וכוח רצון, היא היתה יכולה לגרוף הון רב מצרכנים רבים הכמהים להשיג מטרות שונות כמו: להצליח בבחינות הבגרות, לקבל ציון גבוה בבחינה הפסיכומטרית, להצליח בתפקיד בעבודה ועוד. 
מכיוון שלא ניתן להשיג עדין מצרך כה חשוב זה על מדפי הסופרמרקט, בקניונים או באתרי הקניות, אנו צריכים ללמוד את השלבים בהשגתו ויישומו.

התלמיד אורי זילכה מבי"ס תל"י ברעננה העלה רעיון יצירתי להשגת כוח רצון והתמדה, בעזרת מכונה שהמציא במסגרת פרויקט טכנולוגי במדעים. הוא יצר תיבה מעץ, הנסגרת על ידי מנעול אלקטרומגנטי וטיימר שמכוון לזמן מסויים. ניתן לסגור בתיבה כל פיתוי שהוא (ממתק, שלט טלויזיה, נייד, אייפד וכד'), ולכוון בטיימר את פתיחת התיבה לזמן מסויים הרצוי לנו. 
עד אז ניתן לפנות את הזמן לאורח חיים בריא: הכנת שעורים, שיחה עם חברים ועם בני המשפחה, פעילויות ספורט וכדומה. 
במהלך הפרויקט אורי למד שכוח הרצון הוא כמו שריר, ככל שעובדים עליו ניתן לפתח אותו ולשלוט בו יותר (כתבתה של בדנר זרביב תתאפקו קצת, ידיעות השרון 24/3/17).

מה עלינו לעשות כדי לגייס את כוח הרצון?

קבע/י מהי המטרה שלך.

·       כעת פרט/י את תתי השלבים או הצעדים הנדרשים בהשגת המטרה.

·        בהמשך עלינו לתכנן תוכנית הבנויה מצעדים קטנים להשגת כל תת מטרה הכוללת זמן, מקום, תכני העשיה וכד'. כלל חשוב הוא למלא כל משימה בהדרגה (למשל, אם עלינו להקדיש יותר זמן ללמודים, נגביר זמן למודים בהדרגה; כל פעם 10 דקות יותר, כי לא נוכל להגיע לטווח רחב כ"כ בבת אחת).

·        בדוק/י עד כמה עמדת בתוכנית. תגמל/י עצמך על הצלחה, וחשוב/י מהן הסיבות במקרים של כישלון, ומה צריך לשנות כדי להצליח.

·        התייעץ/י עם מומחים או חברים לגבי שיפור ההתנהלות והדרך שבחרת. אפשר גם לפנות לאבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי או לטפול פסיכולוגי אצל פסיכולוג חינוכי מומחה או פסיכולוג ילדים על מנת להיעזר בבניית תוכנית עבודה.

השגת כוח הרצון יהווה הגשמת מישאלותנו ויפתור בעיות רבות שבאות לפתחנו. 

קרא עוד:



3.1.17

אבחון לפסיכומטרי


בתקופה זו יש פניות רבות למכוננו – מכון עטרה מומחים לאבחון פסיכודידקטי, לצורך אבחון לפסיכומטרי, על מנת לבדוק זכאות לקבלת הקלות בבחינה הפסיכומטרית. אני מביאה בהמשך מידע בנושא, הבהרות והנחיות שכדאי לדעת.

חיילים וחיילות משוחררים או לאחר הטיול בעולם מחליטים סוף סוף על כיוון למודים במוסד אקדמאי כלשהו וכתנאי ראשון צריכים לעבור את הבחינה הפסיכומטרית. בחינה זו מקושרת בדרך כלל עם לחץ וקושי לעמוד בזמנים כמעט לגבי כל אחד וברמות שונות. יחד עם זאת, זכאות להקלות או לתנאים מותאמים בבחינה הפסיכומטרית ניתנים רק בתנאים מסויימים והם:



  • עליך להיות בעלת לקות למידה משמעותית כמו: דיסלקציה, דיסגראפיה, דיסקלקוליה או קשיי קשב ורכוז.


  • מאפייני הלקות צריכים לבוא כמובן לידי ביטוי באבחון לפסיכומטרי העדכני.


  • יחד עם זאת, חשוב מאד להציג תעוד לקשיים או ללקויות מהעבר על ידי הצגת מסמכים כמו: תעודות בית ספר מהן ניתן להתרשם מההישגים במקצועות השונים (בדרך כלל הישגים נמוכים במקצועות בהם יש קושי) או מהערות רלבנטיות (כמו: "עליך להתרכז יותר במהלך השעור" או "כתב ידך אינו ברור" וכד').


  • מסמכים כמו: אבחון פסיכולוגי, אבחון פסיכודידקטי, דו"ח ריפוי בעיסוק או ריפוי בדבור וכדומה, מהווים אף הם הוכחה לקושי שאותר בעבר.


  • במקרים בהם ניתנה עזרה במסגרת בית הספר (למשל, שעות שילוב או תיגבור) או במסגרת פרטית (למשל: הוראה מתקנת) – חשוב להציג אישורים גם על כך. מומלץ לחזור למורים ולבקש למלא שאלון לפסיכומטרי – למורה (קישור לשאלון מובא בהמשך), או לכתוב מכתב עצמאי ובו שם המורה, הכשרתו, טלפון להתקשרות, תקופת הזמן בה ניתנה העזרה ושכיחותה, נושא העזרה ואיפיונים המתארים את הקושי בגינו ניתן הסיוע.


  • במקרים בהם הנבדק אובחן בעבר כסובל מקשיי קשב ורכוז וטופל תרופתית, חשוב להביא מסמך עדכני מרופא נוירולוג/פסיכיאטר לגבי תפקודי הקשב והרכוז בהווה, חשוב שהרופא יציין שני תפקודי חיים לפחות הנפגעים מקשיי הקשב והרכוז למשל: קשיים בהתנהגות, סדר וארגון, קשיים חברתיים או רגשיים, ניידות גבוהה במסגרות עבודה, גרושים, עמידה לדין משמעתי בצבא וכדומה.

  • תיק המסמכים למרכז הארצי לבחינות והערכה לצורך בקשה לקבלת התאמות לבחינה הפסיכומטרית מומלץ שיכלול את המסמכים הבאים: 

אבחון לפסיכומטרי עדכני, 

שאלון לפסיכומטרי למאבחן, 
שאלון לפסיכומטרי לנבחן, 
דו"חות אבחון קודמים, 
צילום תעודת בגרות, 
צילום 1-3 תעודות מבית הספר המעידות על הקשיים הרלבנטיים, 
דיווחי מורים מהם קבלת עזרה בהוראה מתקנת או תגבור במקצועות השונים. 
הרשם לבחינה הפסיכומטרית לפני שליחת תיק המסמכים. 
כתובת למשלוח: המרכז הארצי לבחינות והערכה ת.ד. 26015 ירושלים 91260


תיק המסמכים צריך לשקף באופן רלבנטי את הקשיים בגינם הוגשה הבקשה לקבלת הקלות. כך למשל, אם הקושי המרכזי הוא בחשבון, האבחון העדכני, והמסמכים מהעבר (תעודות בי"ס, אבחונים קודמים, דיווחי מורים) צריכים להעיד על קושי זה.


תאריך אחרון להגשת אבחון לפסיכומטרי לצורך הקלות הוא עד ה – 22/2/17 לניגשים במועד 3-4/17.


חשוב לציין שלא כל מי שעובר אבחון לפסיכומטרי, יקבל הקלות. יש להציג את דוח האבחון לפסיכומטרי ואת המסמכים הנילווים למרכז הארצי לבחינות להערכה, ולחכות להערכתם לגבי הנתונים שהוצגו והחלטתם.

בהצלחה!!!

קרא עוד:




8.12.16

השמה במסגרות חינוך מיוחד


בימים אלו מתקיימים הערכות ודיונים לגבי תלמידים המתקשים במיוחד בתחום הלימודי, החברתי והרגשי. התלמידים כבר הספיקו להסתגל לכיתות ולתהליך הלמידה, המורים כבר צברו התרשמות מסויימת על התלמידים, וההורים מעריכים בצורה זו או אחרת את מצבם של ילדיהם כתלמידים. לעיתים מוצע לתלמידים מתקשים סיוע במסגרות של חינוך מיוחד.

מגמת משרד החינוך היא לתת מענה לתלמידים מתקשים במסגרת הרגילה ע"ל ידי  שעות שילוב (הוראה מתקנת, טפול רגשי, טפול פרא רפואי). עם זאת, קיימים מקרים שהסיוע הניתן לתלמיד במסגרת הרגילה אינו מספיק, ואז המוסד, שבו לומד הילד מעריך שטובתו של הילד דורשת את העברתו למסגרת מיוחדת. המקרה נדון בועדת השמה, בה יושב צוות מקצועי בכיר רב תחומי, שתפקידו לשקול על סמך דוחות חינוך ואבחון פסיכולוגי, אבחון פסיכודידקטי, אבחון התפתחותי וכד' שעבר הילד, מהי המסגרת החינוכית המיוחדת שתקדם אותו בדרכים יעילות יותר: כתה מיוחדת בית ספר רגיל (גן טיפולי, כתה מקדמת, כתה לליקויי למידה) או בית ספר לחינוך מיוחד.

אני מביאה מידע לגבי שלבי התהליך הנעשה בהשמה למסגרות מיוחדות אלו:

1.      אבחון פסיכולוגי / אבחון פסיכודידקטי :
השלב הראשוני היא ביצוע אבחון פסיכודידקטי או לכל הפחות אבחון פסיכולוגי על ידי פסיכולוג חינוכי מומחה הרשום בפנקס הפסיכולוגים במשרד הבריאות, שיתן מידע לגבי תפקודו הקוגניטיבי והרגשי של הילד, יתן הסברים לקשייו והמלצות להתמודדות. ההורים זכאים לקבל בכתב את דו"ח אבחון פסיכולוגי או  אבחון פסיכודידקטי.

2.      ועדת השילוב היישובית – במקרה בו הומלץ על השמה במסגרת חינוך מיוחד (כתה קטנה או בית ספר לחינוך מיוחד) תתקיים ועדת שילוב ישובית, שתפקידה וסמכותה לאשר הפניית תלמידים לוועדות השמה, מתוך מגמה למנוע הפניית תלמידים שניתן לשלבם בכתה רגילה ולבדוק שאכן מוצו כל האפשרויות הזמינות לטפול בתלמיד במסגרת, בה הוא לומד.
תלמיד בעל צרכים מיוחדים המשולב במסגרת לימודיו במוסד לחינוך רגיל זכאי לתוספת של הוראה ולימוד וכן לשרותים מיוחדים (לפי תיקון 7 לחוק חינוך מיוחד 2002). הזכאות של התלמיד המשולב תיקבע על ידי ועדת שילוב הכוללת: מנהל מוסד חינוך רגיל – יו"ר, מחנך הכתה של התלמיד, עובד הוראה מתחום החינוך המיוחד, פסיכולוג חינוכי או יועץ חינוכי, בעל מקצוע נוסף שקבע המנהל אם נדרש לפי הענין.

3.      ועדת השמה לחינוך מיוחד
ועדת ההשמה היא הגוף הרשאי להחליט על פי חוק אם הילד זקוק לחינוך מיוחד, ואם כן, לאיזו מסגרת.
הועדה כוללת שבעה חברים: מנהל מחלקת החינוך של הרשות המקומית – יו"ר הוועדה, המפקח על החינוך המיוחד, המפקח על החינוך הרגיל, פסיכולוג חינוכי מומחה, שהוא נציג השרות הפסיכולוגי חינוכי של הרשות המקומית, רופא מומחה ברפואת ילדים מתוך רשימה ששר הבריאות קובע, עובד סוציאלי נציג מחלקת הרווחה של הרשות המקומית, נציג של ועד ההורים הארצי לחינוך מיוחד, מתוך רשימה שיקבע ועד ההורים.
החוק מתיר את התכנסות הועדה גם אם מספר חבריה לא עולה על שלושה.
החוק מחייב את ועדת ההשמה לעיין בדו"ח בית הספר אודות התלמיד, כולל חוות דעת של מנהל המוסד שבו לומד התלמיד ובדו"ח על התלמיד (אבחון פסיכולוגי או אבחון פסיכודידקטי), שכתב פסיכולוג חינוכי מומחה רשום בפנקס הפסיכולוגים.

4.     ועדת ערר
ההורים יכולים לערער על החלטת ועדת ההשמה, כלומר להתנגד להשמת ילדם במסגרת חינוך מיוחד. הערעור יוגש בכתב תוך 21 יום מעת קבלתה של החלטת ועדת ההשמה המקומית.
ועדת ערר הינה ועדה מחוזית של משרד החינוך, בעוד שועדת ההשמה הינה ועדה של הרשות המקומית. בועדת ערר יושבים על פי חוק שבעה חברים: מנהל מחוז של משרד החינוך שהוא יו"ר הועדה, המפקח על החינוך המיוחד, פסיכולוג חינוכי מחוזי של משרד החינוך, רופא מומחה, עובד סוציאלי, נציג של ועד ההורים הארצי לחינוך מיוחד, נציג ארגון צבורי מתוך רשימות שהגישו הארגונים הציבוריים לשר החינוך. החוק מחייב כי הדיון יתקיים בנוכחותם של לפחות שלושה מחברי ועדת ערר.
החוק העניק לועדת הערר את הסמכויות הבאות:
א.      לקבל את הערר ולשנות את החלטת ועדת ההשמה.
ב.      להחזיר את הענין לועדת השמה לדיון נוסף, עם הוראות או בלעדיהן.
ג.       לדחות את הערר.
החלטת ועדת הערר תתקבל ברב דעות.
תקיפת החלטת ועדת הערר אפשרית רק על ידי פניה לבג"ץ.

5.    ועדת שיבוץ
לאחר סיומו של הליך ההשמה והערר, מתכנס צוות שיבוץ הכולל שלושה חברים: מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית – יו"ר, המפקח על החינוך המיוחד ומנהל השרות הפסיכולוגי חינוכי ברשות המקומית. סמכותה של ועדה זו היא לשבץ תלמידים למסגרות החינוך המיוחד על פי החלטת ועדת ההשמה/ערר.

6.      זכויות תלמידים השוהים בחינוך המיוחד
א. החוק מחייב את צוות בית הספר לבנות תוכנית לימודים אישית לכל תלמיד השוהה בחינוך המיוחד, בשיתוף ההורים. על התוכנית לכלול הגדרה של רמת  תפקודו של הילד בעת הכנתה, מטרות ויעדים לימודיים, פרקי הזמן להשגתם, האמצעים הדרושים לשם כך ואמות מידה לבדיקת ההישגים. בסיום שנת הלמודים יקבלו הורי התלמיד הערכה בכתב על מידת התקדמותו של ילדם בתחומים שונים, בהתייחס לתוכנית הלימודים האישית, שנקבעה לו.
ב. מנהל בית הספר לחינוך מיוחד חייב להביא אחת לשלוש שנים את עניינו של כל ילד/ה הלומדים אצלו לדיון בפני ועדת ההשמה. חשוב מאד לעדכן את נתוני דו"ח אבחון פסיכולוגי או פסיכודידקטי ולהשוותם לדו"חות האבחונים הקודמים.
ג. הורים המעוניינים להעביר את ילדם מהחינוך המיוחד לחינוך הרגיל, רשאים לזמן כינוס של ועדת השמה אחת לשנה. ההורים יכולים להביא דו"ח אבחון פסיכולוגי או אבחון פסיכודידקטי מעודכן, המעיד על מצבו הנוכחי של ילדם.

מטרת מסגרת החינוך המיוחד היא לקדם ולפתח את כישוריו ויכולתו של הילד בעל הצרכים המיוחדים לתקן ולשפר את תפקודו הגופני, השכלי, הנפשי וההתנהגותי להקנות לו ידע מיומנות והרגלים ולסגל לו התנהגות מקובלת בחברה במטרה להקל על שילובו בה ובמעגל העבודה. יש הטוענים כי מסגרות אלו מבודדות את הילד/ה מהמסגרת החברתית הקרובה, וגורמת לתחושה של שונות לעומת ילדים בני אותו הגיל.

מקורות נוספים: