12.8.17

טפול פסיכולוגי בקשיי תקשורת


שמחה לבשר כי בשעה טובה התפרסם הקיץ המאמר שכתבתי בכתב העת לעיון ומחקר בחינוך: 'עיונים בחינוך'. המאמר מתאר מקרה שהיה בטיפולי במשך כמה שנים בנער שאובחן כאספרגר, מה שמתבטא בקשיים ביצירת תקשורת בין אישית ובהבנת מצבים חברתיים שונים.

אנו מכירים את חמשת החושים: ראיה, שמיעה, טעם, ריח ומישוש. כאשר אחד מהחושים נפגע, למשל: הראיה או השמיעה, אנו מבינים כי ניתן לשפר אותם ע"י עזרים שונים כמו: משקפיים תואמות לשיפור הראיה או מכשיר שמיעה כאשר יש ירידה בשמיעה. הסביבה מתייחסת בסלחנות לסובלים מירידה בחושים אלו, במיוחד כאשר הקושי נראה, ונרתמת לסיוע ועזרה בשעת הצורך (למשל: לחצות את הכביש).

יש לנו חוש נוסף, פחות מוכר והוא ה'חוש החברתי'. חוש זה מסייע לנו ליצור קשרים חברתיים, להבין מסרים המופנים אלינו, לפרש כוונות של הזולת וכד'. אנו מצליחים בדרך כלל להבין לפי טון הדבור, הבעות הפנים ושפת הגוף מה מצפים מאיתנו ומה אחרים התכוונו לומר. לעיתים אנו מקבלים תגובה חיובית אך כוונת המוסר היא הפוכה (וכמלות השיר: "כשאת אומרת לא למה את מתכוונת"), כמה מבלבל!

אם כן, יש ילדים ומבוגרים שחסרים את ה'חוש החברתי', או שהוא נמצא אצלם במינון נמוך, ומקשה עליהם להבין מצבים חברתיים ולהתנהג בהתאם למצופה.

במקרים כאלה פרט לטפול פסיכולוגי היכול לשפר מיומנויות חברתיות, החברה יכולה גם כן להתגייס ולעזור בכך שתתווך את המצב לילד, כלומר תסביר לו ותדריך אותו מה עליו לעשות.

במקרה המובא במאמר התהליך החל באבחון פסיכודידקטי, בו שורטט פרופיל קוגניטיבי ורגשי של הקליינט. בהמשך החל טפול פסיכולוגי שתוכנן צעד אחר צעד בפיתוח "החוש החברתי" תוך התייחסות למקום בו נמצא המטופל.

אני מציעה למי שנתקל בקשיים חברתיים, בהבנת מצבים בין אישיים, לגשת לייעוץ. יתכן ויוצא לכם להתחיל קודם באבחון פסיכודידקטי על מנת לאתר את מקור הקושי או לשלול קשיים אחרים. בהמשך ניתן יהיה לשקול טפול פסיכולוגי והדרכה בנושא.

קרא עוד:

טפול באספרגר - לקריאת המאמר






20.7.17

האם יש לי קשיי קשב ורכוז?


כמעט כל פניה לאבחון פסיכודידקטי המתארת קשיים לימודיים, חברתיים או רגשיים, מאופיינת בין השאר גם בתלונות על קשיי קשב ורכוז; קשיים להתרכז בשעורים בכתה, קושי להתמיד בביצוע מטלות לימודיות, קשיים בתפקודי ארגון וניהול זמן ועוד.

בתהליך אבחון פסיכודידקטי אנו עושים אבחנה ממה נובעים הקשיים; יתכן שמקורם אכן בקשיים נוירולוגיים אובייקטיביים. לשם כך דרושה התרשמות רחבה הנלקחת מהיסטוריית חייו של הקלינט, דיווחי הוריו, מוריו ודיווחו האישי של הקלינט, התנהלותו והתנהגותו במהלך אבחון פסיכודידקטי.

לכך נוספים תוצאות ממיגוון מבחנים שנכללו אבחון פסיכודידקטי; חלקם מבחנים ממוחשבים כמו ה – MOXO – שהינו פיתוח ייחודי ומותאם לאוכלוסיה הישראלית. חלקם מבחנים שאינם ממוחשבים הבודקים זכרון עובד ומהירות עבוד, ומהווים מדד לקשב שמיעתי וחזותי בהתאמה ומבחנים לפיצול קשב. ככלל מבחנים הבודקים קשב ורכוז הינם מבחנים הבוחנים את יכולת ההתמדה של הנבדק למול מטלות רוטיניות שאין בהן ענין, והם נכללים כחלק מבטריית אבחון פסיכודידקטי.

כאשר התוצאות המתקבלות מאבחון פסיכודידקטי מצביעות על קשיים בתחום, חשוב לערוך התייעצות עם פסיכיאטר או נוירולוג מומחה לקשב ורכוז לגיל הנבדק (ילד, מתבגר, מבוגר), היות והם ברי הסמכות לקבוע קיומם של הפרעה זו ולהמליץ על טפול תרופתי לפי הצורך. 

האבחנה נקבעת על פי קריטריונים הכתובים ב – DSM 5, שהוא כלי דיאגנוסטי להפרעות פסיכיאטריות (מצורף בזאת תרגום הקריטריונים). קביעת האבחנה לקשיי קשב ורכוז מתבצעת בעזרת בדיקת איסוף מספר האיפיונים הדרושים מכל סעיף ואישור קיומם אצל הקלינט שמולנו. חשוב לציין כי אחד המאפיינים מדבר על זיהוי ההפרעה לפני גיל 12 שנים.

יחד עם זאת, לעיתים קשיי הקשב והרכוז המדווחים אינם נובעים מהפרעה נוירולוגית אובייקטיבית, אלא הם תוצאה של שיטת למידה (למשל: מורה המדברת בקול מונוטוני שאינו מענין את שומעיו).

לעיתים מתוארים הפרעות בתפקודי השינה והאכילה; ילד שהולך לישון לאחר חצות, וקם למוחרת היום ללמודים, לא יהיה מרוכז בגלל עייפות. נער שאוכל פעם ראשונה ביום רק כאשר הוא חוזר מבית הספר, יתקשה להתרכז וללמוד כראוי כשבטנו ריקה ומקרקרת. במקרים אלו חשוב לבחון את רכוז הילד/ה לאחר שהסדרנו את השינה, האכילה או שמענו שעור המועבר בצורה מעניינת. מומלץ גם לבדוק את תקינות תפקודי הראיה והשמיעה, לפני ביצוע אבחון פסיכודידקטי, על מנת לשלול קשיים רפואיים.


ישנם גם מקרים בהם הילד/ה נער/ה יכולים להציג קשיי קשב ורכוז קשים ומלווים גם בקשיים בהתנהגות. אולם בבדיקה מעמיקה נגלה כי המשפחה עוברת תקופת משבר קשה כמו: מחלה של אחד מבני המשפחה, סכסוך הורים או אחר. במקרים כאלה אבחון פסיכודידקטי יכול לתת הסברים למצבו הרגשי של הנבדק, וההמלצה תהיה סיוע רגשי לשיפור האוירה שנוצרה בבית בהתאמה למצב הנתון.


קרא עוד:

18.6.17

אבחון לפסיכומטרי - הקלות לבחינה הפסיכומטרית



תקופת הלמוד לבחינה הפסיכומטרית מלווה בלחצים רבים. אומנם מדובר רק בכמה חודשים, אך הם אינטנסיביים מאד, ומרובים בשעות למידה והשקעה. העומס הרב להספיק ללמוד חומר ולזכור מלים רבות ופרושיהן בעברית ואנגלית גורם לתסכול רב אצל כולם, וזה טבעי.

ישנם הפונים לערוך אבחון לפסיכומטרי או אבחון פסיכודידקטי על מנת לנסות ולקבל הקלות, ובכך להפחית מעט מהקושי. אך כדאי לזכור כי הקלות לבחינה הפסיכומטרית אינן מאושרות בקלות ולכל אחד, אלא רק לאחר הצגת תיק מסמכים הכולל אבחון לפסיכומטרי או אבחון פסיכודידקטי עדכני המעיד על קיום לקויות למידה. יש גם לצרף מסמכים מהעבר המעידים כי הלקות, נתנה את ביטויה בהיסטוריית החיים של הנבדק.

במקרה שהפונה מדווח על קשיים בחישוב. נבדוק לצורך אבחון לפסיכומטרי או בעזרת אבחון פסיכודידקטי אם מדובר בדיסקלקוליה שהיא למעשה ליקוי משמעותי בחשבון המתבטא בין השאר בקושי לחשב חישובים פשוטים. הסובלים מדיסקלקוליה נעזרים בדרך כלל באמצעים מוחשיים וסופרים אותם על מנת לחשב תרגילים פשוטים. בנוסף, ידווחו הסובלים מדיסקלקוליה על קושי להסתדר עם כספים בחיי היום יום, לבדוק תשלומים, לתת עודף או להתמצא בכיוונים (ימין שמאל). לעיתים הם מתקשים ל"קרוא" שעון מכני. קשיים אלו החלו כבר בגיל צעיר והתבטאו בקושי לרכוש מספרים בגן, בקושי לחשב וללמוד את לוח הכפל בבית ספר ועוד.


ההקלות בבחינה הפסיכומטרית נועדו לעקוף את הבעיה או הלקות, תוך שיקוף יכולתו של הנבחן מבלי לפגוע במדדי הבדיקה הפסיכומטרית, אותה הם אמורים לבדוק. כך למשל, כאשר הנבדק מתקשה לחשב חישובים, אך אינו מגלה הבנה של הדרך לפתרון בעיות מילוליות בחשבון, המחשבון לא יסייע במקרה כזה בבחינה הפסיכומטרית, משום שהוא לא יוכל לנצל אמצעי זה על מנת לענות על השאלות. 

אישור בשימוש במחשבון בבחינה הפסיכומטרית נועד למציגים קושי משמעותי בחישובים, שמגובה באבחון לפסיכומטרי או אבחון פסיכודידקטי, כמו גם בתעודות ו/או מסמכים מהעבר, אך בתנאי שהנבדק יודע להתמודד עם בעיות מילוליות ומבין מה הדרך שיש לחשב על מנת להגיע לפתרון. 

נציין כי כאשר הביצועים החלשים בחשבון נובעים משיטות למידה, היעדרויות משיעורים, חרדות או הפרעות נפשיות אחרות לא מדובר בדיסקלקוליה, ונוכל פעמים רבות להסיק על כך ממימצאי אבחון לפסיכומטרי או אבחון פסיכודידקטי.

קישורים נוספים:


18.4.17

אבחון לפסיכומטרי – באלו מקרים כדאי לערוך אבחון?


מהניסיון שנצבר במכוננו לאורך השנים, כדאי לדעת כי המרכז הפסיכומטרי לאבחון והערכה מאשר התאמות לבחינה הפסיכומטרית במקרים בהם אותרו ליקויי למידה ו/או קשי קשב ורכוז משמעותיים ולאחר תהליך של אבחון פסיכודידקטי, אבחון ליקויי למידה או אבחון לפסיכומטרי. 

כעקרון ההקלות בבחינה הפסיכומטרית לא נועדו לסובלים מקשיים רגשיים, נפשיים או בריאותיים. אולם, ישנם מקרים בהם עולים נימוקים מתוך מסמכים רפואיים (בד"כ פסיכיאטר) המעידים, כי המצב הנפשי/רגשי של הנבדק או התרופות שהוא נוטל, עשויים להשפיע על התפקוד בבחינה הפסיכומטרית או על תפקודו הלימודי. במקרים כאלה, יש להציג למרכז הפסיכומטרי מסמכים רפואיים רלבנטיים, בנוסף לאבחון פסיכודידקטי או אבחון לפסיכומטרי.

באופן דומה, הסובלים ממחלה רפואית כרונית כלשהי, על אף שההקלות בבחינה הפסיכומטרית נועדו לסובלים מליקויי למידה ו/או קשיי קשב ורכוז משמעותיים, הם יכולים להציג, בנוסף לאבחון לפסיכומטרי או אבחון פסיכודידקטי, מסמכים רפואיים המעידים, כי מחלתם ו/או התרופות שהם נוטלים, יכולים להשפיע על תפקודם בבחינה הפסיכומטרית בפרט ו/או על תפקודם הלימודי בכלל. כך למשל, מחלות כמו סכרת וקרון, הדורשים במקרים מסויימים טפול רפואי מיידי ואינטנסיבי גם בזמן בחינות ולמודים (למשל, בדיקה והזרקה של אינסולין), יציגו אישור מהרופא המטפל שמצבם הרפואי דורש זמן נוסף בבחינה או בזמן למודים על מנת לטפל בעצמם ובמחלתם. דוגמא נוספת, הסובלים מבעיות אורטופדיות מסויימות, זקוקים לריהוט מותאם לבעייתם על מנת שיוכלו להיבחן או ללמוד. לשם כך יש צורך להציג אישור רפואי עדכני (בנוסף לאבחון לפסיכומטרי או אבחון פסיכודידקטי)המסביר את הקשר ההגיוני בין הבעיה הרפואית לצורך בהקלה זו או אחרת בזמן בחינה או למודים.

בין הפונים לצורך אבחון לפסיכומטרי ישנם המדווחים על הרגשת לחץ בבחינות, חרדת בחינות או חרדה כללית - המעכבת את הצלחתם. ישנם כאלו שיש להם קושי בניהול זמן או התארגנות לא יעילה בהכנה למבחן – מה שמתבטא בסופו של דבר בקושי להספיק ולענות על רב שאלות הבחינה הפסיכומטרית. במקרים אלו, ועל פי מימצאי אבחון פסיכודידקטי יש לפנות לטפול פסיכולוגי בבעיה (כמו במקרה של חרדת בחינות) ו/או לקבל כלים להתארגנות נכונה בבחינה (כמקרה של קשיי התארגנות וניהול זמן) ממורה להוראה מתקנת או מכון המלמד קורסים לבחינה הפסיכומטרית.

במקרה ועברת את כל התהליך של הגשת בקשה לקבלת התאמות לבחינה הפסיכומטרית; השלמת אבחון פסיכודידקטי, והצגת את כל המסמכים הרלבנטיים כמו: אבחונים פסיכודידקטיים קודמים, אבחון לקויי למידה, ציוני תעודת בגרות, תעודות או מסמכים המעידים על הקושי – וקבלת תשובה שלילית לבקשתך מהמרכז הפסיכומטרי (כלומר לא אושרו לך הקלות בבחינה הפסיכומטרית) – משמע, שהליקויים שהוצגו ב: אבחון פסיכודידקטי או אבחון לקויות למידה או אבחון לפסיכומטרי – אינם פוגעים ישירות בתפקודכם בבחינה או שלא ניתן לעקוף את התפקוד הלקוי היות והוא נמדד בבחינה. כך למשל, לא ניתנות התאמות בבחינה למי שיש לו ליקויים משמעותיים בזכרון, היות ויש חשיבות רבה לזכרון בבחינה הפסיכומטרית.


בהצלחה!!!

קישורים רלבנטיים נוספים:





8.4.17

נפגעי פגיעה מינית – יש למי לפנות!


בשבוע שעבר ביקרתי במסגרת התוכנית ללימודי פסיכולוגיה משפטית, במרכז לין – מרכז הגנה לילדים ולנוער הממוקם במתחם בי"ח 'תל השומר'. הגעתי בקבוצה עם עוד פסיכולוגים מומחים מתחומים שונים: פסיכולוג חינוכי, פסיכולוג קליני, פסיכולוג התפתחותי ועוד.

למקום זה מגיעים ילדים בגילאים 3-18 שנים שנפגעו מינית על ידי ילדים או מבוגרים, וכן ילדים בגילאים אלו שנפגעו פיזית על ידי מבוגר האחראי עליהם (המרכז אינו מטפל בילדים שנפגעו פיזית ע"י ילדים אחרים). המרכז משרת גם ילדים פוגעים מינית עד גיל 12 שנים.

הכניסה לחלל המרכזי מרוהט בצורה המשרה אוירה חמימה ומכילה. ממנו נכנסים לפרוזדור שלכל אורכו תלויים פרפרים ופרחים מקושטים, אותם ציירו הילדים ששהו במקום. החדרים בו משמשים לשיחות עם הילדים ומלוויהם ולצורך בדיקות שונות. בחצר יש מתקני משחקים.

צוות מיוחד, שעבר הכשרה תואמת למקרים מסוג זה, מלווה את הילדים המגיעים אליו. בינהם: עובדת סוציאלית, חוקרת נוער, רופא, אם בית ועוד. המודל הועתק ממרכזים הקיימים בארה"ב, אלא ששם נכללים בצוות המטפל גם פסיכולוג ילדים.

מטרת המרכז היא לתת לגיטימציה לאירוע הטראומתי שהתרחש, לאתר סימנים והוכחות לפגיעה, שישמשו בהמשך בהליך המשפטי נגד הפוגע/ת, ולהעניק סיוע ראשוני תואם לילד (רפואי, ראשוני כמו: אוכל לילד רעב וכד'). ההגעה למרכז מונעת טראומה נוספת לקטין ולמשפחתו, מקצרת את תהליכי החקירה ומיעלת את תהליכי קבלת ההחלטות בעניינו של הקטין.

רופא שבהכשרתו הוא כירורג ילדים מגיע לערוך בדיקה רפואית פורנזית (משפטית) רק לאחר חקירת חוקר נוער וצו משטרתי. הבדיקות כוללות הסתכלות ותיעוד בלבד, והן לא פולשניות ולא מכאיבות. לשם כך נעזרים במכשיר הנקרא קולפוסקופ, המחובר למחשב, וכך ניתן להגדיל את התמונות שצולמו בגוף הנפגע, ולהתרשם טוב יותר ממקום הפגיעה ומחומרתה. נציין כי חשוב לערוך בדיקות אלו סמוך עד כמה שאפשר למועד האירוע הטראומתי, משום שלאחר 72 שעות, הסיכוי לאתר מימצאים נמוך מאד.

הסיכוי לשיקום נפגע/ת מינית קשור מאד בתגובת הסביבה והקרובים; כאשר הסביבה תומכת ומאמינה בילד/ה, סיכויי הריפוי גבוהים יותר, ולהפך.

הגילוי הודאי לפגיעה מינית הוא על ידי דיווח הנפגע/ת. ניתן להעלות סבירות לפגיעה מינית ממימצאים העולים מתוך אבחון פסיכולוגי, אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכודיאגנוסטי. ציורי ילדים, למשל, המהווים חלק מאבחונים אלו (אבחון פסיכודיאגנוסטי, אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי) יכולים להכיל מידע המעיד על פגיעה מינית שעבר הילד/ה.

המרכז פתוח בימים א' – ה' בשעות 9:00 – 16:00. השרות ניתן ללא תשלום.
טלפון: 03-5353590, פקס: 03-5353591.

פרט למרכז לין קיימים בארץ עוד 5 מרכזים בינהם בחיפה, ירושלים, נצרת (למגזר הערבי), אשקלון, ועתידים להיפתח עוד 2 מרכזים.

קרא עוד: