3.1.17

אבחון לפסיכומטרי


בתקופה זו יש פניות רבות למכוננו – מכון עטרה מומחים לאבחון פסיכודידקטי, לצורך אבחון לפסיכומטרי, על מנת לבדוק זכאות לקבלת הקלות בבחינה הפסיכומטרית. אני מביאה בהמשך מידע בנושא, הבהרות והנחיות שכדאי לדעת.

חיילים וחיילות משוחררים או לאחר הטיול בעולם מחליטים סוף סוף על כיוון למודים במוסד אקדמאי כלשהו וכתנאי ראשון צריכים לעבור את הבחינה הפסיכומטרית. בחינה זו מקושרת בדרך כלל עם לחץ וקושי לעמוד בזמנים כמעט לגבי כל אחד וברמות שונות. יחד עם זאת, זכאות להקלות או לתנאים מותאמים בבחינה הפסיכומטרית ניתנים רק בתנאים מסויימים והם:



  • עליך להיות בעלת לקות למידה משמעותית כמו: דיסלקציה, דיסגראפיה, דיסקלקוליה או קשיי קשב ורכוז.


  • מאפייני הלקות צריכים לבוא כמובן לידי ביטוי באבחון לפסיכומטרי העדכני.


  • יחד עם זאת, חשוב מאד להציג תעוד לקשיים או ללקויות מהעבר על ידי הצגת מסמכים כמו: תעודות בית ספר מהן ניתן להתרשם מההישגים במקצועות השונים (בדרך כלל הישגים נמוכים במקצועות בהם יש קושי) או מהערות רלבנטיות (כמו: "עליך להתרכז יותר במהלך השעור" או "כתב ידך אינו ברור" וכד').


  • מסמכים כמו: אבחון פסיכולוגי, אבחון פסיכודידקטי, דו"ח ריפוי בעיסוק או ריפוי בדבור וכדומה, מהווים אף הם הוכחה לקושי שאותר בעבר.


  • במקרים בהם ניתנה עזרה במסגרת בית הספר (למשל, שעות שילוב או תיגבור) או במסגרת פרטית (למשל: הוראה מתקנת) – חשוב להציג אישורים גם על כך. מומלץ לחזור למורים ולבקש למלא שאלון לפסיכומטרי – למורה (קישור לשאלון מובא בהמשך), או לכתוב מכתב עצמאי ובו שם המורה, הכשרתו, טלפון להתקשרות, תקופת הזמן בה ניתנה העזרה ושכיחותה, נושא העזרה ואיפיונים המתארים את הקושי בגינו ניתן הסיוע.


  • במקרים בהם הנבדק אובחן בעבר כסובל מקשיי קשב ורכוז וטופל תרופתית, חשוב להביא מסמך עדכני מרופא נוירולוג/פסיכיאטר לגבי תפקודי הקשב והרכוז בהווה, חשוב שהרופא יציין שני תפקודי חיים לפחות הנפגעים מקשיי הקשב והרכוז למשל: קשיים בהתנהגות, סדר וארגון, קשיים חברתיים או רגשיים, ניידות גבוהה במסגרות עבודה, גרושים, עמידה לדין משמעתי בצבא וכדומה.

  • תיק המסמכים למרכז הארצי לבחינות והערכה לצורך בקשה לקבלת התאמות לבחינה הפסיכומטרית מומלץ שיכלול את המסמכים הבאים: 

אבחון לפסיכומטרי עדכני, 

שאלון לפסיכומטרי למאבחן, 
שאלון לפסיכומטרי לנבחן, 
דו"חות אבחון קודמים, 
צילום תעודת בגרות, 
צילום 1-3 תעודות מבית הספר המעידות על הקשיים הרלבנטיים, 
דיווחי מורים מהם קבלת עזרה בהוראה מתקנת או תגבור במקצועות השונים. 
הרשם לבחינה הפסיכומטרית לפני שליחת תיק המסמכים. 
כתובת למשלוח: המרכז הארצי לבחינות והערכה ת.ד. 26015 ירושלים 91260


תיק המסמכים צריך לשקף באופן רלבנטי את הקשיים בגינם הוגשה הבקשה לקבלת הקלות. כך למשל, אם הקושי המרכזי הוא בחשבון, האבחון העדכני, והמסמכים מהעבר (תעודות בי"ס, אבחונים קודמים, דיווחי מורים) צריכים להעיד על קושי זה.


תאריך אחרון להגשת אבחון לפסיכומטרי לצורך הקלות הוא עד ה – 22/2/17 לניגשים במועד 3-4/17.


חשוב לציין שלא כל מי שעובר אבחון לפסיכומטרי, יקבל הקלות. יש להציג את דוח האבחון לפסיכומטרי ואת המסמכים הנילווים למרכז הארצי לבחינות להערכה, ולחכות להערכתם לגבי הנתונים שהוצגו והחלטתם.

בהצלחה!!!

קרא עוד:




8.12.16

השמה במסגרות חינוך מיוחד


בימים אלו מתקיימים הערכות ודיונים לגבי תלמידים המתקשים במיוחד בתחום הלימודי, החברתי והרגשי. התלמידים כבר הספיקו להסתגל לכיתות ולתהליך הלמידה, המורים כבר צברו התרשמות מסויימת על התלמידים, וההורים מעריכים בצורה זו או אחרת את מצבם של ילדיהם כתלמידים. לעיתים מוצע לתלמידים מתקשים סיוע במסגרות של חינוך מיוחד.

מגמת משרד החינוך היא לתת מענה לתלמידים מתקשים במסגרת הרגילה ע"ל ידי  שעות שילוב (הוראה מתקנת, טפול רגשי, טפול פרא רפואי). עם זאת, קיימים מקרים שהסיוע הניתן לתלמיד במסגרת הרגילה אינו מספיק, ואז המוסד, שבו לומד הילד מעריך שטובתו של הילד דורשת את העברתו למסגרת מיוחדת. המקרה נדון בועדת השמה, בה יושב צוות מקצועי בכיר רב תחומי, שתפקידו לשקול על סמך דוחות חינוך ואבחון פסיכולוגי, אבחון פסיכודידקטי, אבחון התפתחותי וכד' שעבר הילד, מהי המסגרת החינוכית המיוחדת שתקדם אותו בדרכים יעילות יותר: כתה מיוחדת בית ספר רגיל (גן טיפולי, כתה מקדמת, כתה לליקויי למידה) או בית ספר לחינוך מיוחד.

אני מביאה מידע לגבי שלבי התהליך הנעשה בהשמה למסגרות מיוחדות אלו:

1.      אבחון פסיכולוגי / אבחון פסיכודידקטי :
השלב הראשוני היא ביצוע אבחון פסיכודידקטי או לכל הפחות אבחון פסיכולוגי על ידי פסיכולוג חינוכי מומחה הרשום בפנקס הפסיכולוגים במשרד הבריאות, שיתן מידע לגבי תפקודו הקוגניטיבי והרגשי של הילד, יתן הסברים לקשייו והמלצות להתמודדות. ההורים זכאים לקבל בכתב את דו"ח אבחון פסיכולוגי או  אבחון פסיכודידקטי.

2.      ועדת השילוב היישובית – במקרה בו הומלץ על השמה במסגרת חינוך מיוחד (כתה קטנה או בית ספר לחינוך מיוחד) תתקיים ועדת שילוב ישובית, שתפקידה וסמכותה לאשר הפניית תלמידים לוועדות השמה, מתוך מגמה למנוע הפניית תלמידים שניתן לשלבם בכתה רגילה ולבדוק שאכן מוצו כל האפשרויות הזמינות לטפול בתלמיד במסגרת, בה הוא לומד.
תלמיד בעל צרכים מיוחדים המשולב במסגרת לימודיו במוסד לחינוך רגיל זכאי לתוספת של הוראה ולימוד וכן לשרותים מיוחדים (לפי תיקון 7 לחוק חינוך מיוחד 2002). הזכאות של התלמיד המשולב תיקבע על ידי ועדת שילוב הכוללת: מנהל מוסד חינוך רגיל – יו"ר, מחנך הכתה של התלמיד, עובד הוראה מתחום החינוך המיוחד, פסיכולוג חינוכי או יועץ חינוכי, בעל מקצוע נוסף שקבע המנהל אם נדרש לפי הענין.

3.      ועדת השמה לחינוך מיוחד
ועדת ההשמה היא הגוף הרשאי להחליט על פי חוק אם הילד זקוק לחינוך מיוחד, ואם כן, לאיזו מסגרת.
הועדה כוללת שבעה חברים: מנהל מחלקת החינוך של הרשות המקומית – יו"ר הוועדה, המפקח על החינוך המיוחד, המפקח על החינוך הרגיל, פסיכולוג חינוכי מומחה, שהוא נציג השרות הפסיכולוגי חינוכי של הרשות המקומית, רופא מומחה ברפואת ילדים מתוך רשימה ששר הבריאות קובע, עובד סוציאלי נציג מחלקת הרווחה של הרשות המקומית, נציג של ועד ההורים הארצי לחינוך מיוחד, מתוך רשימה שיקבע ועד ההורים.
החוק מתיר את התכנסות הועדה גם אם מספר חבריה לא עולה על שלושה.
החוק מחייב את ועדת ההשמה לעיין בדו"ח בית הספר אודות התלמיד, כולל חוות דעת של מנהל המוסד שבו לומד התלמיד ובדו"ח על התלמיד (אבחון פסיכולוגי או אבחון פסיכודידקטי), שכתב פסיכולוג חינוכי מומחה רשום בפנקס הפסיכולוגים.

4.     ועדת ערר
ההורים יכולים לערער על החלטת ועדת ההשמה, כלומר להתנגד להשמת ילדם במסגרת חינוך מיוחד. הערעור יוגש בכתב תוך 21 יום מעת קבלתה של החלטת ועדת ההשמה המקומית.
ועדת ערר הינה ועדה מחוזית של משרד החינוך, בעוד שועדת ההשמה הינה ועדה של הרשות המקומית. בועדת ערר יושבים על פי חוק שבעה חברים: מנהל מחוז של משרד החינוך שהוא יו"ר הועדה, המפקח על החינוך המיוחד, פסיכולוג חינוכי מחוזי של משרד החינוך, רופא מומחה, עובד סוציאלי, נציג של ועד ההורים הארצי לחינוך מיוחד, נציג ארגון צבורי מתוך רשימות שהגישו הארגונים הציבוריים לשר החינוך. החוק מחייב כי הדיון יתקיים בנוכחותם של לפחות שלושה מחברי ועדת ערר.
החוק העניק לועדת הערר את הסמכויות הבאות:
א.      לקבל את הערר ולשנות את החלטת ועדת ההשמה.
ב.      להחזיר את הענין לועדת השמה לדיון נוסף, עם הוראות או בלעדיהן.
ג.       לדחות את הערר.
החלטת ועדת הערר תתקבל ברב דעות.
תקיפת החלטת ועדת הערר אפשרית רק על ידי פניה לבג"ץ.

5.    ועדת שיבוץ
לאחר סיומו של הליך ההשמה והערר, מתכנס צוות שיבוץ הכולל שלושה חברים: מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית – יו"ר, המפקח על החינוך המיוחד ומנהל השרות הפסיכולוגי חינוכי ברשות המקומית. סמכותה של ועדה זו היא לשבץ תלמידים למסגרות החינוך המיוחד על פי החלטת ועדת ההשמה/ערר.

6.      זכויות תלמידים השוהים בחינוך המיוחד
א. החוק מחייב את צוות בית הספר לבנות תוכנית לימודים אישית לכל תלמיד השוהה בחינוך המיוחד, בשיתוף ההורים. על התוכנית לכלול הגדרה של רמת  תפקודו של הילד בעת הכנתה, מטרות ויעדים לימודיים, פרקי הזמן להשגתם, האמצעים הדרושים לשם כך ואמות מידה לבדיקת ההישגים. בסיום שנת הלמודים יקבלו הורי התלמיד הערכה בכתב על מידת התקדמותו של ילדם בתחומים שונים, בהתייחס לתוכנית הלימודים האישית, שנקבעה לו.
ב. מנהל בית הספר לחינוך מיוחד חייב להביא אחת לשלוש שנים את עניינו של כל ילד/ה הלומדים אצלו לדיון בפני ועדת ההשמה. חשוב מאד לעדכן את נתוני דו"ח אבחון פסיכולוגי או פסיכודידקטי ולהשוותם לדו"חות האבחונים הקודמים.
ג. הורים המעוניינים להעביר את ילדם מהחינוך המיוחד לחינוך הרגיל, רשאים לזמן כינוס של ועדת השמה אחת לשנה. ההורים יכולים להביא דו"ח אבחון פסיכולוגי או אבחון פסיכודידקטי מעודכן, המעיד על מצבו הנוכחי של ילדם.

מטרת מסגרת החינוך המיוחד היא לקדם ולפתח את כישוריו ויכולתו של הילד בעל הצרכים המיוחדים לתקן ולשפר את תפקודו הגופני, השכלי, הנפשי וההתנהגותי להקנות לו ידע מיומנות והרגלים ולסגל לו התנהגות מקובלת בחברה במטרה להקל על שילובו בה ובמעגל העבודה. יש הטוענים כי מסגרות אלו מבודדות את הילד/ה מהמסגרת החברתית הקרובה, וגורמת לתחושה של שונות לעומת ילדים בני אותו הגיל.

מקורות נוספים:


15.11.16

אבחון פסיכודידקטי שינויים והתפתחויות


לאורך שנות עבודתי הרבות כפסיכולוגית חינוכית עסקתי בין השאר בביצוע אבחון פסיכודידקטי לתלמידים בבית ספר יסודי, חטיבה ותיכון, וגם לבוגרים שהגיעו לאבחון לפסיכומטרי. ערכתי אין ספור אבחונים במיגוון סוגים: אבחון פסיכודידקטי הוא הנפוץ והמבוקש ביותר, אך גם אבחון פסיכולוגי, אבחון ליקויי למידה, אבחון בשלות לכתה א', אבחון למחוננות, אבחון לילדי גן, וכאמור לעיל גם אבחון לפסיכומטרי.

בעבר, בתי הספר יישמו את ההמלצות מתוך מסמך אבחון פסיכודידקטי, שנכתב ונחתם על ידי פסיכולוג חינוכי. מדובר בהמלצות שזיכו את התלמיד בהקלות בבחינות, בהתאם לליקויי הלמידה, שאותרו בתהליך אבחון פסיכודידקטי.

עם השנים, ובשל ריבוי הפונים לאבחון פסיכודידקטי, והעליה באחוז הבקשות להתאמות בדרכי ההיבחנות בבחינות הבגרות, החליט משרד החינוך לפקח על חלק מההקלות, בעיקר אותן הקלות משמעותיות כמו: בחינות בעל פה או בחינות מותאמות, שהן בחינות בכתב מקוצרות. הקלות אלו קבלו דרוג של רמה 3, כלומר הקלות ברמה גבוהה, שקשה לקבלן. הקלות אחרות (כמו: הארכת זמן במבחנים, שימוש במילונית באנגלית ועוד) - דורגו ברמות 1-2, ולא דרשו אישור מיוחד של משרד החינוך. יועצות בית הספר בדרך כלל רק דיווחו עליהן למשרד החינוך.

בהמשך, הצטרפו לרמה 3 (הרמה הגבוהה ביותר) הקלות נוספות, שנדרשו לאישור ועדה של משרד החינוך והן הקלות באנגלית ללומדים ברמה של 4-5 יחידות: השמעת שאלון הבחינה באנגלית, הקלדה או הקלטה של התשובות באנגלית והתעלמות משגיאות כתיב באנגלית. הלומדים אנגלית ברמה של 3 יחידות, לא ניזקקו לאישור ועדה של משרד החינוך לקבלת הקלות אלו.

אלא שתהליך "ההחמרה", לא הסתיים, ובכל שנה – שנתיים מתפרסמים בחוזר מנכ"ל "גזרות" חדשות ומחמירות יותר, שמחייבות את צוות בתי הספר והעוסקים באבחון פסיכודידקטי.

בשנה החולפת, יישמו החלטות שיצאו ממשרדו של שר החינוך היוצא; היה ניסיון להגביל את אחוז מקבלי ההקלות ל – 10% לערך בכל כתה או בית ספר, כמות התואמת לאחוז ליקויי הלמידה המדווח על פי המחקרים. הסיבה היתה אחוז גבוה הרבה יותר כ – 50% ויותר של הזכאים להקלות בבחינות הבגרות בארץ.

השנה, כבר אין הגבלה כזו במספר מקבלי ההקלות, אבל נוספו הקלות נוספות הדורשות את אישור משרד החינוך והן: הקראת שאלון הבחינה בעברית והכתבת תשובות לבוחן ניטרלי במקצועות רבי המלל בעברית.
המלצות להקלות הנרשמות בדו"ח אבחון פסיכודידקטי, אינן מתקבלים בקלות על ידי וועדות משרד החינוך. ההמלצות להקלות צריכות להיות מנומקות על פי מימצאי האבחון, שכיום מצורפים לדו"ח אבחון פסיכודידקטי כנספח, וצריכות להיות מתואמות עם דרישות חוזר מנכ"ל. כך למשל, הקראת שאלון הבחינה בעברית יכולה להינתן כאשר הקריאה איטית ומשובשת וכאשר קיימת לקות שפתית (נתונים אלו נבדקים ונמדדים על פי נורמות מקובלות במבחנים מתוקננים ומקובלים שפסיכולוג חינוכי צריך להתעדכן בהם ולהיות מיומן בהעברתם).

בנוסף, לדו"ח אבחון פסיכודידקטי, נדרש הצוות החינוכי בתיכון להציג מבחנים התואמים לבקשה להקלה. כך למשל, המלצה להקראת שאלון הבחינה בעברית, צריכה לבוא עם הוכחה ממבחנים הנעשים בבית ספר שהקראה שיפרה את ציונו של התלמיד, לעומת אותו מבחן ללא הקראה.

מדוע כל זה קורה? מדוע משרד החינוך מגביר את הפיקוח על מקבלי ההקלות לבגרות על פי אבחון פסיכודידקטי?

הסיבה נעוצה בעליה הרבה של הפונים לאבחון פסיכודידקטי או אבחון ליקויי למידה וכפועל יוצא בכמות הרבה של התלמידים מבקשי ההקלות.

ההתאמות בדרכי ההיבחנות נועדו למעשה לסייע למאובחנים עם לקויי למידה, לקבל תנאים שווים עד כמה שניתן לאלה שהם לא ליקויי למידה. כך למשל, תלמיד שאובחן עם לקות שפתית, המתבטאת בקושי לקרוא ולהבין את הנקרא, אך הוא מסוגל להבין טוב יותר את השאלות לאחר שמקריאים לו אותן, ואז תשובותיו נכונות ומלאות יותר, יהיה זכאי להקראת שאלות הבחינה.

בפועל, פנו הורים ותלמידים רבים לערוך אבחון פסיכודידקטי גם אם נחשבו לתלמידים טובים מאד, חלקם הפעילו לחץ על עורך האבחון, פסיכולוג חינוכי, שירשום ויוסיף הקלות, גם אם לא נמצאה סיבה להמליץ עליהן. נוסף על כך, המלצות אחרות, שניתנו בדו"ח אבחון פסיכודידקטי כמו: קבלת עזרה בהוראה מתקנת, או למידה בדרך מסויימת לא יושמו. נוח יותר היה לקבל את ההקלות, ולא להשקיע מאמצים בשינן ולמידה. יותר מכך, לעיתים הראו מימצאי אבחון פסיכודידקטי על סיבות וקשיים שאינם נוירולוגיים, ואינם מאשרים ליקויי למידה כמו: קשיים רגשיים, חברתיים, נטיה ללחץ ועוד, שהקרינו על תהליך למידה ועיכבו אותו. מימצאים כאלו מובילים להמלצות שאינן הקלות כמו: טפול פסיכולוגי, טפול רגשי, שיפור מיומנויות חברתיות – שלא יושמו על ידי ההורים.

אז מה כדאי לעשות:

  • פנה לאבחון פסיכודידקטי כשיש קושי אמיתי.

  • אל תתייחס רק להקלות. יישם את כל ההמלצות שניתנו על פני מימצאי אבחון פסיכודידקטי.

  • עודדו את התלמיד להשקיע מאמצים בתהליך הלמידה, בפרט כיש קושי. חשוב ליישם טיפים איך ללמוד נכון, שניתנו במהלך תהליך אבחון פסיכודידקטי על ידי פסיכולוג חינוכי.

  • חשוב לבדוק בשנות החטיבה, לפני בחינות הבגרות, אם ההקלות מסייעות. למשל, תלמיד שקבל הקראה של שאלות הבחינה, יבקש להיבדק כמה פעמים לאורך השנה בלי ועם הקראה על מנת לראות אם אכן הקלה זו משפרת את הציון. כאשר יש שיפור משמעותי של 20 נקודות ויותר, כדאי לקבל מכתב רשמי על כך מהמורה הבוחן.

  • קרא/י עידכונים בנושא ליקויי למידה והקלות בבחינות המתפרסמים בחוזר מנכ"ל.


  • יש הורים שממליצים לערוך אבחון פסיכודידקטי לכל ילד או תלמיד על מנת להבין טוב יותר את המצב של הילד/ה, למפות את יתרונותיו וחולשותיו על מנת למנוע קשיים בעתיד או לדעת איך לאתגר יכולות טובות, ולא לשם קבלת הקלות בבחינות.

קרא עוד:






6.11.16

להיות שונה


רובנו רוצים להיות בסדר, להיות כמו כולם בתהליכים התפתחותיים וביולוגיים של החיים; כל אמא מייחלת שתינוקה יוולד בלידה רגילה ויתפתח כפי שצריך. כאשר יש שינוי מההליך המקובל או הצפוי פונים ההורים המודאגים לרופא הילדים, לפסיכולוג ילדים או אבחון התפתחותי.

כל ילד רוצה ללמוד בקלות, להיות מקובל ולהצליח. כאשר יש "תקלות" בדרך השיגרתית והילדים לא קולטים את הקריאה, לא מצליחים להתרכז וכדומה, אזי ניתן להיעזר באבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי או אבחון ליקויי למידה לברור מקור הקושי וקבלת המלצות להתמודדות.

שונות מאחרים בדרך כלל רצויה בתחומים חיוביים של כישרון, יצירתיות, השכלה, עבודה מאתגרת וכדומה. במקרים כאלו ניתן לעניין את הסובבים אותנו ביחודיות שלנו, מה שזוכה בדרך כלל לתגובות חיוביות כמו: מחמאות, קריאות התפעלות ואפילו רצון לחקות וללכת בדרך דומה. גם במקרים כאלה פונים לאבחון פסיכודידקטי לבדיקת מחוננות, למציאת מסגרת מתאימה בהם יוכל התלמיד לממש את יכולותיו.

אבל במקרים בהם השוני נובע ממחלה (קראתי לאחרונה כמה כתבות העוסקות באנשים הנראים שונים כתוצאה ממחלה כלשהי, למשל התקרחות או סימנים על הגוף), במיוחד כזו שיש לה סימנים חיצוניים, אזי החשיפה לסביבה גוררת תגובות ושאלות שמכאיבות ומעצימות את הקושי, במיוחד אם מדובר בילדים או מתבגרים, הפגיעים יותר.

מזווית הראיה של אותם אנשים הנוטים לשאול שאלות לגבי "הפגם" שהם רואים בילדים או האנשים השונים, ופעמים רבות גם לתת עצות ב"חינם" כיצד לנהוג, אזי אפשר להבין כי מכר או ידיד הרואה את חברו משתנה לנגד עיניו, מרגיש אולי צורך להבין מה קרה לו, ואולי כדרך להראות התעניינות או אכפתיות. תגובת האנשים הזרים גם כן יכולה להיות מובנת אם הם חוששים למשל להידבקות (במקרה של הילד עם ריבוי הנקודות השחורות). אבל, אלה וגם אלה גורמים לתזכר את החולה לגבי קשייו, כאשר הוא החליט כבר לצאת החוצה ולהתאוורר מהמועקה. השאלות המצטברות מכל הסובבים מעמיקים את הכאב והסבל, מה גם כשהתגובות בוטות, ואין בהם חמלה או קבלה.

כתבות של אנשים אמיצים שהחליטו לחשוף את מצבם, מבהירים לנו את גודל הקושי. השימוש החכם לטובה באמצעי התקשורת (כמו תמונת האם שצבעה את פניה בנקודות שחורות, ואליה הצטרף גם יהורם גאון ובת זוגתו - התפרסמו בפייסבוק) מהווים קריאת תגר או אמצעי נגד הסבל שנגרם.


בעצם השונות מהסוג הזה באה אולי על מנת לפתח בנו רגישות, איכפתיות וחמלה לזולת. עלינו להתאמץ יותר על מנת למצוא את הדרך הנכונה להגיב או להימנע מתגובה. אנו יכולים לשדר כבוד לאותם ילדים ואנשים הנראים שונה בכך שנתייחס אליהם כבני אדם שווים, ניצור עמם תקשורת דומה למה שאנו שואפים לקבל, ולא נטריד אותם בשאלות ובהצעות לייעול מצבם. כשמדובר בילדים – אזי לשתף אותם במשחק ובפעילות עם בני גילם. כשמדובר באנשים מתבגרים או מבוגרים – פשוט להימנע מעריכת תחקיר. הורים ואנשי חינוך צריכים לעזור בהכוונה והדרכה נכונה של הדרך להתנהלות במקרים אלו.

קישורים נוספים

27.9.16

אבחון לקויי למידה: להשיג את הבלתי אפשרי



השתתפתי בשבוע שעבר ביום עיון שערך המרכז הפסיכומטרי לאבחון והערכה בכל הקשור להתאמות הניתנות בבחינה הפסיכומטרית לאחר אבחון פסיכודידקטי או אבחון לפסיכומטרי.

מעבר לעידכונים וחידושים שעלו בהרצאות השונות לגבי אבחון פסיכודידקטי או אבחון לפסיכומטרי, הציג דר' עופר קצ'רגין, ראש החוגים סוציולוגיה ואזרחות במכללת אורנים, מימצאים ומסקנות ממחקרו: התחזות ברשת – לקויות למידה ומרמה: מאפיינים, מקורות והשלכות (המאמר התפרסם במגמות ביוני 2016).

מדובר במחקר מעניין ויחודי מסוגו בארץ שנערך לגבי תופעת ה"מלינגרינג" או המתחזים באבחון. הנבדקים מגיעים לאבחון על מנת לקבל תווית של לקויי למידה כדי לזכות בהקלות בבחינות בפסיכומטרי ובמוסדות להשכלה גבוהה, ובכך להשיג תארים, מעמד ובהמשך גם פרנסה וכסף.

האשמה אינה בסטודנטים, כך נאמר, אלא בתרבות הקיימת סביב לקויי למידה. אבחנה של לקות למידה מזכה לא רק בהקלות בבחינות הבגרות או בבחינה הפסיכומטרית, אלא מאפשרת לסטודנט לקבל יחס מכבד, תומך ומכיל בסביבה האקדמית ממורים ומרצים. כל זאת, משום שלמדנו בשנים האחרונות להבין שלקות למידה היא לא עצלות, אלא קושי נוירולוגי משמעותי, וניתן לאפשר לסטודנט לממש את ידיעותיו בעזרת התאמות בבחינות. תפיסתו של הסטודנט את עצמו גם כן משתנה לאחר האבחון, והוא מתרץ את קשייו בסיבות נוירולוגיות הקשורות ללקות למידה, ולא חושב שעליו להשקיע יותר מאמץ או אולי לקבל עזרה לימודית או רגשית.

בעבודתי פגשתי בתלמידים וסטודנטים, שהציגו קשיים אמיתיים שהוגדרו כלקות למידה. כך למשל, אבחון פסיכודידקטי המאתר או מאשר קיום דיסגראפיה, שהיא לקות בכתיבה. סטודנט שנמצא ברצף הגבוה של לקות זו מתקשה לכתוב, כתב ידו לא קריא ומלווה בריבוי שגיאות כתיב. מחד גיסא, הסטודנט משקיע מאמץ בכתיבה, מאידך גיסא, התוצר לא ברור ונראה כקשקוש לקורא את הכתוב, כך שלא ניתן לאמוד את ידיעותיו של סטודנט זה על פי תשובותיו הכתובות. במקרה כזה ניתן להמליץ על בחינות בעל פה במקום בכתב ובמוסדות המאפשרים זאת ניתן להמליץ על  כתיבת התשובות במחשב במקום בכתב יד. סטודנטים אלו לרב מצלמים את הלוח בזמן השעור או מבקשים העתקים מהכתוב מחבריהם.

יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם התלמידים מגיעים לאבחון פסיכודידקטי כשהמניע שלהם הוא "זכיה" בהקלות בבחינות, אולם המימצאים שעולים באבחון הפסיכודידקטי אינם מצביעים על לקויי למידה (שבגינם ניתן להמליץ על הקלות) אלא על סיבות אחרות המסבירות את מצבו של הנבחן כמו: קשיים רגשיים, חברתיים, משפחתיים, חרדות, לחץ וכדומה. במקרים כאלה, ההמלצות היעילות הן טפול פסיכולוגי או קבלת כלים ודרכי פעולה בתהליך של יעוץ פסיכולוגי. כשמדובר בגילאים צעירים, חשובה גם הדרכת הורים או מתן יעוץ להורים. המציאות מראה כי המלצות כאלה אינן מיושמות במקרים רבים, כך גם המלצות לקבלת עזרה לימודית כמו הוראה מתקנת. מסתבר כי קל, נוח ואולי זול יותר לבקש את ההתאמות המומלצות באבחון ולחסוך השקעה לימודית.

באופן שונה לחלוטין, אנו עדים לאנשים עם מוגבלויות פיזיות, נכים בגופם, העושים מאמצים עילאיים על מנת להגיע להישגים בתחום הספורט; עיוורים, קטועי רגליים והנעזרים בכסאות גלגלים הצליחו להתחרות בתחום השיט, הטניס ועוד ולזכות במדליות במשחקים הפראלימפיים בריו. 

כיצד נוצר מצב שאנשים תקינים מחפשים דרך לקבלת פטור והקלות, ואנשים מוגבלים משיגים את הבלתי אפשרי???!!!

קישורים נוספים: