9.12.17

תוכנית עדכנית לתלמידים ליקויי למידה


בשנת הלמודים הנוכחית תשע"ח מיושם בבתי הספר בכ – 15 ישובים פרויקט חדש הנקרא "מלקות ללמידה". מדובר למעשה בשעות סיוע הניתנות בבתי הספר על ידי מורים להוראה מתקנת לתלמידים ליקויי למידה, שעברו אבחון פסיכודידקטי או אבחון ליקויי למידה, והוגדרו כליקויי למידה. 

עוד לפני הפנייתו של התלמיד/ה לאבחון פסיכודידקטי או אבחון ליקויי למידה - יודרך הצוות החינוכי להכיר את הקושי של תלמידים ליקויי למידה, יזהה את הכוחות שלהם, ויאתר מענים חלופיים לדרך הלמידה בעזרת כלים ואסטרטגיות למידה שיסייעו לתלמידים להתמודד עם הקושי שליקויי למידה יוצרים עבורם. 

הפרויקט נבנה ופותח בהתאמה למודל התגובה להתערבות RTI RESPONSE TO INTERVENTION

מדובר במודל להתערבות מערכתית מניעתית לתלמידים ליקויי למידה, הכולל שלושה שלבים מודולריים. מטרתו לספק תמיכה יעילה, מיידית ומותאמת לצרכי התלמידים, המגלים קשיים לימודיים, ונשענת על התקדמותם.

ברמה הראשונית: מדובר בתוכנית מניעה, המיושמת לכלל התלמידים (ליקויי למידה ושאינם ליקויי למידה) על ידי מורים המלמדים בכתה.

ברמה השניונית – מדובר בקידום תלמידים שההוראה בכתה לא נתנה להם מענה מספק. מיקוד במיומנויות ספציפיות ואסטרטגיות, שנותנות מענה לצרכי למידה של כל תלמיד.

ברמה השלישונית: תינתן עזרה פרטנית לתלמידים מתקשים, שלא ניתרמו מהעזרה שניתנה ברמה הראשונית והשניונית.

הפרוייקט המופעל השנה: מלקות ללמידה כולל התערבות בכל שלושת הרמות המפורטות לעיל. תלמידים, שההתערבות החינוכית בכתה לא סייעה, יעברו הערכות מעמיקות יותר כמו: אבחון פסיכודידקטי, אבחון לקויות למידה או אבחון פסיכולוגי – ותבנה עבורם תוכנית תואמת לצרכיהם.

הערכות התלמידים מתקיימות בכל שלב לפני העברת התוכנית ואחריה, כאשר עומק והיקף המבדק או האבחון עולים ככל שרמת ההתערבות גבוהה יותר. ברמה הראשונית יועבר מבדק כיתתי על ידי מורי הכתה. ברמה השלישונית יערך אבחון פסיכודידקטי מקיף או אבחון פסיכולוגי או אבחון ליקויי למידה מקיף על ידי פסיכולוג חינוכי.

ידוע כי תלמידים ליקויי למידה נמצאים ברמת סיכון גבוהה למיגוון בעיות פסיכוסוציאליות הכוללות בין השאר דכאון, הפרעת חרדה, שימוש בסמים, נשירה מבית ספר ועוד. הנחת הגישה היא כי תמיכה ומעקב שיטתי הניתנים בשלב מוקדם ומותאמים לצרכי התלמידים ימנעו חוויית כישלון ותחושת חוסר מסוגלות וירחיקו תלמידים ליקויי למידה ממעגל הסיכון.

הורים יקרים כדאי שתהיו מודעים לשעות הסיוע המגיעות לילדיכם, במיוחד אם עבר אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי או אבחון ליקויי למידה, ופנו לצוות החינוכי להתייעץ מהי הדרך הטובה ביותר לעזור כאשר ילדיכם מתקשה בלמודים.

4.12.17

שילוב החריג במפחה ובחברה


מוסא ברלין יצא לאחרונה במופע עם בני משפחתו, בו הוא לא רק מביא מנגינתו ולהיטיו, אלא גם מציג את בני משפחתו המתלווים אליו בנגינה ושירה, ויחד מספרים את הספור המשפחתי המיוחד שלהם.

שניים מילדיו: נוגה ואלחנן הם ילדים מאומצים עם תסמונת דאון.

במופע מובא התהליך שעברה המשפחה, ובמיוחד אם המשפחה, עד לקליטתם של הילדים ואימוצם.
למעשה, פנתה לאם עובדת סוציאלית, ושאלה אם תסכים לאמץ תינוקת עם תסמונת דאון, שננטשה בבית החולים. האם סירבה להצעה, אולם הבטיחה לעזור לחפש משפחה מתאימה בישוב בו התגוררה. 
בעודה עוברת בין המשפחות, שנראו לה מתאימות, ומנסה לשכנע אותן בחסד המעשה, אך ללא הצלחה, החליטה כי היא, בעלה ובני משפחתה – יקחו על עצמם את הפרויקט. 


ראה זה פלא, התינוקת שאובחנה על ידי הרופאים כחירשת ואילמת, החלה להגיב לאותות האור והעולם, כתגובה לאהבה והטפול המסור בה על ידי המשפחה המאמצת. התינוקת התפתחה יפה והחלה לשמוע...מסתבר כי היא אטמה עצמה לרעשים הצורמים והאורות הבלתי נגמרים בבית החולים ולהעדר מגע פיזי אנושי...


חשבתי כי רעיון השילוב במופע וחשיפת ספור המשפחה לאחרים על מנת לעורר 'תאבון' למעשי חסד מעין אלו, הינו מרגש ויפה מעין כמותו. המקרה הפרטי הזה הינו ראי למאמצים הנעשים במערכת החינוך, הצבא ותנועות הנוער לשלב ילדים ממסגרות של החינוך המיוחד בעולם החברתי מסביבנו ולחנך לערכים של עזרה לזולת.




בהמשך, אימצה המשפחה גם את אלחנן, שננטש באותו בית חולים ובאותו חדר, בו שכבה נוגה קודם לכן.
בהיותם משפחה מוסיקלית שרה ומזמרת, משלב המופע באופן ספונטני את הילדים עם תסמונת דאון יחד עם קטעי נגינה ושירה עם מוסא ברלין וילדיו המנגנים.




מסתבר שכמו בכל דבר וענין במדינתנו הדעות חלוקות. כשיצאתי מהאולם שמעתי קולות בקורת על ניצול הילדים עם תסמונת דאון, שאינם מבינים עד הסוף, את משמעות הצגתם כלפי אחרים, והוצגו בחלק מהזמן בצורה לא ראויה.


נראה לי שלא כך היתה כוונת המשורר....


קישורים נוספים

23.11.17

הצדעה לאבא!



היה לי הכבוד להשתתף בשבוע שעבר באירוע יפה ומרגש של אסירי ציון והרוגי המלכות שנערך בפתח תקוה. שרת הקליטה והעליה: סופה לנדבר הביאה את דבריה. נינו של הרב לוין תקע בשופר. אבשלום קור הינחה את המופע ולצדו והדברים תורגמו לשפת הסימנים.

מעבר למופע האומנותי שלווה בשירים ורקודים, חוויתי שוב את היחוד של חלק מבני עמנו, שלחמו, וחלקם אף הקריבו את נפשם עבור אהבת הארץ הנכספת. 

הועבר מסר של רצון לחיות בארץ הזו עם אפשרות לתת אמון בכל אחד, בלי הצורך לבדוק האם משהו הסתיר, גנב או רימה.


כן, משאלה כזו  אני מרבה לשמוע מפי הורי שזכו לחוות את הולדתה של מדינתנו, התאמצו בכל כוחם לבנות אותה כל אחד בדרכו ובאוירת אחוה, עזרה ושתוף פעולה עם אחרים, ומאוכזבים בכל פעם מחדש לנוכח סיפורי השחיתות המרמה והזוועה שמתפרסמים  לא אחת במדינתנו.

אבי היה איש אצ"ל. במסגרת פעילותו המחתרתית נאסר והוגלה לקניה שבאפריקה, שם היה שבוי בגילאים 17-23 שנים. על רקע היותו אסיר ציון הוא פועל רבות לתעד, להביא למודעות ולהזכיר את אלו שהקריבו את נפשם עבור ארצנו הנכספת וכבר אינם איתנו ועבור אלו שלחמו על מנת שאנו נוכל לחיות היום במדינתנו.

אני זוכרת סיפורי הרפתקאות שספר לנו אבי סביב שולחן שבת, שנשמעו לי כילדה כמו סיפורי 'חסמבה' ו'השביעיה הסודית' - אותם קראתי בילדה וכנערה;  

שם הכינוי של אבי באצ"ל היה 'מקס'. הוא עזר להדביק כרוזים של המחתרת. כמה פעמים החביא 'סליק' (נשק) באמבטיה של ביתו מאחורי כמה מאריחי החרסינה, שאותם הוריד מהקיר, פינה מקום לנשק, והחזיר את האריחים חזרה כשהוא משתדל לא להשאיר סימנים. סבתא שלי (אמו) בכלל לא ידעה מה קורה בביתה. הבריטים הגיעו כמה פעמים לביתם וערכו חיפושים, אך לא מצאו כלום.

אבי תאר את זמן שהותו במאסר בקניה כאחת התקופות היפות בחייו. לדבריו, הוא נהנה מאחוות לוחמים מעזרה הדדית ושיתוף בין החברים האסירים, שקשה היה למצוא אותה מחוץ לכלא. האסירים התארגנו בצורה מפתיעה כך שכל אחד תרם מהידע ומהמיומנות בתחומו, וסייע בכך לאחרים. כך, היו לא מעט אסירים שהצליחו להשלים תוכניות למוד מוכרות.

בקניה אבי עזר לחפור את המנהרה, שדרכה ברחו אסירים מהכלא, בינהם יצחק שמיר ז"ל. החול הרב שנצבר מהמנהרה הנחפרת, הוצא מכיסי האסירים בזמן שהותר להם להיות בחוץ, והועבר לערוגות הנוי והירק שטיפחו האסירים כספור כיסוי למעשיהם.

כשאבי הוגלה באניה מהארץ, אחד מהקצינים הבריטים אמר לאבי באנגלית:
"YOU WILL NEVER SEE ISRAEL AGAIN" 
ואבי ענה לו באנגלית: ,"אתה לא תראה את ישראל שוב".
ואכן כך היה. ללמדך שאם אתה מאמין במשהו בכל מאודך הוא יתקיים בסופו של דבר...

קרא עוד:


12.11.17

אין דבר העומד בפני הרצון



התרגשתי לקרוא כתבה מעניינת בעתון ישראל היום (שישישבת 10.11.17 "אמיצה" מאת מיכל יעקב יצחקי) על בחורה בשם ילנה בלואוס בת 21, שלמרות קשייה הפיזיים בפרט (מרותקת לכסא גלגלים בשל שיתוק מוחין) וקשי החיים (יתומה מאב ועלתה לארץ מרוסיה) בכלל, היא לא מוותרת, פועלת במרץ להתמודד עם קשייה ומוצאת זמן ואנרגיה לסייע גם לאחרים.

וכך היא אומרת: "אני מאלה שנהנים, שמבשלים, שמארגנים טיולים ולרגע לא עוצרים. שמשתדלים להסתכל על הצד החיובי של הדברים. בקצור אני מאלה שעם המגבלה בוחרים בחיים".

הכתבה מאירה ומזכירה לנו כי אנו עדין חיים על פי סטיגמות ודעות קדומות. היפה והעשיר זוכה לתשומת לבנו, להערצתנו ולרצון לחבור איתו.

לעומת זאת, מי שנראה שונה מאיתנו; חולה, נכה או מוגבל באיזה שהוא אופן הופך ל"שקוף", לא חשוב ויתקשה לזכות בחברתנו. בכך אנו מכבידים עוד יותר על ה"אוכלוסיה המיוחדת", שצריכה להתמודד לא רק עם הקשיים האובייקטיביים של מגבלתם, אלא גם עם הקושי לקבלם בחברה ובעולם העבודה.

לפני יותר מחודש הצלחנו לחוש את מחאתם של ה"אוכלוסיה המיוחדת" על תנאיהם הירודים - הקצבה הנמוכה מאד, עמה הם אמורים להתנהל. הנכים עצרו את התנועה בכמה מקומות בארץ, פקקי התנועה הקרינו למרחקים והתחבורה הציבורית לא התנהלה כסדרה. למה זה צריך לקרות? האם המחאה עזרה? נראה כי צריכים לקרות עוד כמה שיפורים על מנת לגרום לרווחה טובה יותר באוכלוסיות אלו.

מה סוד הצלחתה של ילנה? היא נעזרת הרבה בהומור ותמיכה של משפחה וחברים. וכן, עוד דבר "והוא הזכות לחלום ולא לפחד להגשים".

ילנה הציעה בכתבה לעודד אנשים נכים לצאת לעבוד. זהו רעיון מצויין! אבל דרושה לכך הכנה מקצועית טובה של "האוכלוסיה המיוחדת" ופתיחות של בעלי עסקים ומנהלי תעשיות לקבל אנשים כאלו לעבודה.

אין ספק שעל מנת להעריך את יכולתו של האדם ללמוד או לעבוד חשוב להיעזר באבחון פסיכולוגי, הבודק את מנת המשכל, ובכך מעריך את יכולותיו של האדם. אבחון פסיכולוגי בודק גם את המצב הרגשי חברתי ומעריך את מיומנויות התקשורת ויכולת עמידתו של האדם בחברה.


אבחון פסיכודידקטי, נותן בנוסף מידע מקיף יותר גם על מצבו הלימודי של הפרט במיומנויות היסוד, ומאתר לקויות למידה, מה שיכול להעריך את יכולתו של הפרט ללמוד בקורסים, בתוכניות למוד ובמוסדות להשכלה גבוהה.

אכן יש עוד דרך ארוכה לשינוי ולשיפור חייהם של "האוכלוסיה המיוחדת". אבל בראש וראשונה זה תלוי בשינוי תפיסתנו לגבי אותה אוכלוסיה. עלינו להתייחס אליהם כמו לכל אחד, ואפילו ברגישות ובחמלה יתרה...

קרא עוד:


24.10.17

איך לעבור את מבחן אמי"ר בקלות


הבחינה הפסיכומטרית הינה שלב מכריע ולא פשוט, בחייהם של המבקשים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, אך היא אינה שלב יחידי.

המעוניינים ללמוד במוסד להשכלה גבוהה מתבקשים בין השאר להוציא פטור באנגלית, וכך יהיו פטורים למעשה מקורסים באנגלית בכל מהלך הלמודים האקדמיים.

פטור באנגלית נקבע לפי הציון באנגלית במבחן הפסיכומטרי. מי שלא עשה מבחן פסיכומטרי או שעשה מבחן פסיכומטרי, אך הוא אינו מרוצה מהציון שקבל באנגלית יצטרך לגשת לבחינת אמי"ר (= אנגלית מיון לרמות) או אמירם (= אנגלית מיון לרמות ממוחשב). מטרת המבחנים היא לבדוק שליטה באוצר מלים רחב והבנת הנקרא באנגלית.

מבחן אמי"ר נעשה בחסות המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, אותו מוסד שכותב את הבחינה הפסיכומטרית. תוכן הפרקים וסוגי השאלות זהים לפרקי האנגלית בפסיכומטרי. לכן, למוד למבחן אמי"ר זהה ללמוד אנגלית לבחינה הפסיכומטרית. הציון במבחן אמי"ר תקף בכל האוניברסיטאות והמכללות כי הוא מבחן אנגלית ארצי.

מבחן אמירם הוא מבחן ממוחשב שנעשה בחסות המוסד בו ילמד או לומד כבר הנבחן. הציון במבחן אמירם תקף רק במוסד הלמודים בו נערכה הבחינה, ולא במוסד למודים אחר. מבחן זה "מתאים עצמו" לרמת הנבחן על ידי כך שרמת הנבחן מוערכת בעזרת כמה שאלות ברמת קושי בינונית. בכל שלב בהמשך המבחן, המערכת מעריכה את רמת הנבחן על פי תשובותיו לשאלות, שהוצגו עד לאותו הרגע ובהתאם לכך בוחרת את השאלה הבאה. מבחן אמירם מוערך כמבחן קל יותר ממבחן אמי"ר.

התאמות או הקלות בבחינות ניתנות רק בבחינת אמי"ר ולא במבחן אמירם. ועל פי קריטריונים שקובע המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.

מדובר בהתאמות של השמעת שאלון הבחינה באנגלית מתוך קלטת ו/או הארכת זמן. התאמות אלו ניתנות לאחר הצגת מסמכים רלבנטיים אבחון פסיכודידקטי למרכז הארצי לבחינות ולהערכה המעידים על קושי בקריאה באנגלית ויתרון של הבנת הנשמע על פני הבנת הנקרא. 

תיק המסמכים יכלול אבחון פסיכודידקטי עדכני, אבחונים קודמים, תעודות בית ספר והערכות או דיווחים ממורים לאנגלית, שלימדו את המועמד בעבר. כאשר הקריאה באנגלית איטית, משובשת ומאומצת והבנת הנקרא נפגמת בשל כך, אך ההבנה משתפרת כאשר הטקסטים מושמעים – יהיה מוצדק להפנות בקשה לקבל השמעת הטקסטים באנגלית על מנת למצות את הידע הקיים טוב יותר.

נציין כי קשיים בקריאה וכתיבה בשפה האנגלית, מקורם בלקות שפתית או דיסלקציה קיימת בשפת האם – בעברית, ומעכבת רכישת שפות זרות.

דבר נוסף, אם עברת כבר אבחון פסיכודידקטי לקבלת התאמות למבחן אמי"ר. תוכל/י להציג דו"ח זה גם לצורך קבלת התאמות בבחינה הפסיכומטרית ו/או לצורך קבלת התאמות לשיפור או השלמת בחינות הבגרות.

ולסיום, מומלץ ללמוד ולהתכונן לבחינות אמי"ר או אמירם. יש היום אתרי "פטור" ואחרים המפרטים טיפים והמלצות לשפר ההצלחה בבחינות אלו.

בהצלחה!!!

קרא עוד: