28.7.16

למצוא את הכוחות שיש בנו...




למצוא את הכוחות שבנו ולהתפעל מהם! כך הרגשתי כשקראתי את כתבתו של יריב פלג "גיבורים" (ישראל היום, שישישבת 8.7.16). בכתבה מסופר על קשר אהבה בין אירנה בת ה – 29, המטפלת ודואגת לאחיה עמר בן 25 הסובל מתסמונת דאון, לאחר שאמם נפטרה בגיל צעיר מסרטן. יחד עם זוגות אחים כמותם, הם ערכו טראק בהרי ההימלאיה, על כל הקשיים שכרוכים בזה, והצליחו. 

למרות שהיו רגעי פחד וחרדה ומכשולים פיזיים ורגשיים להתמודד עמם בדרך, עמר זוכר יותר את ההצלחה ופחות את הפחד "היה לי קשה לטפס, נפלתי, הרגל התנפחה וכאבה, ואפילו חבשו לי אותה, אבל היה לי גם כיף גדול. זה טוב לעשות משהו קשה ולהצליח בו"!

זוג האחים לא נפרד גם בחיי היום יום. יחד עם העיסוקים השונים, אירנה רואה עצמה אחראית לאחיה עמר, ומבלה  עמו בבית ומחוצה לו. למרות הקושי, הדאגה והטפול, אירנה פיתחה קשר טוב עם אחיה עמר, ורואה אותו כמתנה וכחבר. 

אחת הסיבות שהשפיעו על הקשר הטוב, כפי שמסופר, היא הדרך בה התייחסה אמם ז"ל לעמר. אירנה מספרת כי אמם התייחסה לאחיה כילד רגיל, מה שהקרין גם על סביבתו...

בעבודתי, אני פוגשת הורים שדאגתם לילד שלהם  גרמה להם לוותר ולסלוח לו. במיוחד כשמדובר בילד עם קשיים כמו ליקויי למידה, קשיי קשב ורכוז, קשיים חברתיים, קשיים רגשיים או לפעמים מחלה. ההורים עוזרים לילד על ידי כך שהם עושים עבורו את התפקידים והמטלות שבאחריותו. הם חושבים שבכך הם מקלים על הילד וכל זאת, מתוך רגשות של רחמים, הזדהות יתר והשתתפות בגורל...
אילו מסרים מקבל או מבין ילד כזה שעושים עבורו את המטלות, שעוזרים לו יתר על המידה, שמוותרים לו להתמודד עם הקושי???

הילד מבין שהוא חלש, לא מסוגל ולא יכול, שהוא זקוק לעזרה, והוא מפסיק להתאמץ ולנסות מוותר מהר מאד ולא מתמודד עם הקשיים.

כך שלמעשה, התוצאה שמקבלים היא הפוכה למה שרצינו או התכוונו. הילד הופך לפסיבי, תלותי, לא מאמין בעצמו והערכתו העצמית יורדת.

מימצאים כאלה עולים גם בבדיקת החלק הרגשי והחברתי של אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי או אבחון ליקויי למידה.

לעומת זאת, הורים שמאתגרים את הילדים שלהם ודורשים מהם (כמובן בהתאם לגילם וליכולתם) משיגים תוצאה טובה:

  •   הילד מפנים את המסר "אני יכול"!

  • הוא מצליח לפתח עצמאות ומתחזק.

  •   הילד רוכש הרגלי עבודה

  • מבין את הקשר בין השקעת מאמץ להשגת מטרה

  • ממלא תפקידיו בבית ובתהליך הלמידה בהתאם לגילו וליכולתו.


בואו נלמד מהאחים הגבורים: אירנה ועמר, וננסה גם אנחנו להעביר לילדנו ולקרובנו מסרים חיוביים של עוצמה ויכולת הכוללים גם הרבה חום ואהבה.


קרא עוד:

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה